כן, לשבור! – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הסרת תו כיווניות
שורה 16:
 
==כתיבתו האידאולוגית של ז'בוטינסקי==
המנהיג הבלתי מעורער של הרוויזיוניסטים היה זאב ז'בוטינסקי. בשנת [[1932]] שהה ב[[פריז]], ובעקבות האירועים בארץ ישראל כתב משם סדרה של מאמרים מעל דפי העיתון ה[[יידיש|יידי]] "[[היינט]]" ('היום'), שיצא ב[[הרפובליקה הפולנית השנייה|פולין]]. חלק מהמאמרים היו בוטים ביותר, (למשל:לדוגמה "צלב הקרס האדום" ([[23 באוקטובר]]) ו"שלטון האגרוף בארץ ישראל" ([[28 באוקטובר]]){{הערה|זאב ז'בוטינסקי, [http://www.jabotinsky.org/jabo_multimediaארכיון/articleslחיפוש-פשוט/hebrewפריט-ארכיון/1932_27.pdf?itemId=132490 המאמרשלטון האגרוף בארץ-ישראל], באתר [[מכון ז'בוטינסקי]]., 28 באוקטובר 1932}}). המאמרים התפרסמו גם ב[[עברית]] (באיחור של כשלושה שבועות) בעיתון "[[חזית העם]]", היו לשיחת היום ב{{ה|יישוב}} והלהיטו את האווירה.
 
יחד עם תקיפת שיטות ההסתדרות ושאיפתה למונופול הדגיש ז'בוטינסקי את רעיון ה'''חד-נֵס'''. הוא הגדיר את ההסתדרות כפיצול נאמנות (ואף בגידה של ממש ברעיון הציוני). ההסתדרות, לדבריו, מניפה שני נִסים (שני דגלים): הדגל הציוני מחד ו[[הדגל האדום]] של הסוציאליזם העולמי מאידך. לשיטתו, אין שני הדגלים יכולים לדור יחד בכפיפה אחת ועל הציונות להניף דגל אחד, "חד-נס": דגל הציונות בלבד. החשיבות העליונה היא הנאמנות לציונות, ולפיכך כניעה ל[[דוגמה|דוֹגמות]] סוציאליסטיות המשרתות "[[קומינטרן|אינטרנציונל פועלים]]" בינלאומי על בסיס מעמדי ולא לאומי הן בגדר [[בגידה]].