הזכות לרמת חיים נאותה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
קישור פנימי |
←יישום בישראל: קישורים פנימיים |
||
שורה 10:
ישראל הצטרפה ל'''האמנה הבין לאומית לזכויות כלכליות, חברתיות ותרבותית''' 3 ימים לאחר אישורה במליאה (דצמבר 19, 1966), אך אישורה בכנסת התקיים רק ב- 1991<ref>{{צ-מאמר|מחבר=יעל גורליק|שם=מהן זכויות חברתיתי והאם הן מגיעות לנו?|כתב עת=אתר פסק דין|קישור=http://www.psakdin.co.il/Document/%D7%9E%D7%94%D7%9F-%D7%96%D7%9B%D7%95%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%AA%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%95%D7%94%D7%90%D7%9D-%D7%94%D7%9F-%D7%9E%D7%92%D7%99%D7%A2%D7%95%D7%AA-%D7%9C%D7%A0%D7%95#.V79noZh95UQ}}</ref>. לארוך השנים נעשו עשרות נסיונות לעגן את הזכות תחת חוקי היסוד <ref>א' פרץ, ''הצעת חוק-יסוד: זכויות'' ''חברתיות'', פ/18/256</ref> כאשר בהצעה האחרונה<ref>{{קישור כללי|הכותב=ש' יחימוביץ, ח' כץ א' לוי-אבוקסיס, ז' אורלב, ש' מולה, ז' גלאון, א' אורבך, ד' חנין, א' כבל, נ' הורביץ וג' זחאלקה,|כותרת=הצעת יסוד: זכויות חברתיות|כתובת=http://www.acri.org.il/he/wp-content/uploads/2011/08/ACRI-social-rights-bill.pdf}}</ref> חברו חברי כנסת מהקואליציה האופזציה ואף מהממשלה המכהנת יחדיו.
בהעדר מסגרת חוקתית, פסיקות מערכת המשפט בישראל נעות בין דחייה להכרה מוגבלת<ref>{{cite journal|author1=ד' ברק-ארז|author2= א' גרוס|title=הזכויות החברתיות והמאבק על אזרחות חברתית בישראל: מעבר לזכות לכבוד|url=http://www.tau.ac.il/law/barakerez/articals/76.pdf}}</ref> וזאת אל אף חתימתה של מדינת ישראל על האמנה. בבג"ץ '''קונטרם'''<ref>{{cite book|author1=י' דותן |author2=א' בנדור|title=ספר יצחק זמיר על משפט, ממשל וחברה|chapter=הקהילה הליברלית וזכויות רווחה כזכויות יסוד: עיון בהלכת קונטרם}}</ref> טען השופט [[יצחק זמיר]] כי על השלטון להבטיח גם את רווחת האדם ואת הצדק החברתי כדי שכל אדם יהנה בפועל ולא רק להלכה מזכויות האדם.
{{ציטוט|אנגלית=|תוכן="האדם הוא יותר מאשר אגד של זכויות, הוא גם אגד של צרכים, נטיות ושאיפות. לפיכך אין לומר כי תפקיד השלטון הוא לכבד את זכויות האדם. נקודה. אכן זהו תפקיד ראשון במעלה אך זהו רק אחד התפקידים. יש לומר גם, בנשימה אחת, שתפקיד נוסף הוא לקדם את רווחת האדם. כל אדם. ועוד תפקיד הוא לעשות צדק חברתי, צדק לכל. אסור שזכויות האדם ישרתו רק את האדם השבע. צריך שכל אדם יהיה שבע. כדי שיוכל ליהנות למעשה ולא רק להלכה מזכויות האדם"|מקור=}}
כיוון שהבג"צ לא עסק בנושא ישירות אמירה זו הייתה בגדר חשיפת דעה ולא תקדים. הגישה הרווחת כיום כלפי הזכות הינה עמדותו של [[אהרן ברק|אהרון ברק]] כי ניתן להגן על מספר אספקטים של תנאי מחיה הולמים בהתבסס על חוק יסוד כבוד אדם, שכן תנאי מחסור חמורים פוגעים בכבודו של האדם<ref>[[בג"ץ]] ''גמזו'', 366/03 388/03 http://elyon1.court.gov.il/Files/03/660/003/a39/03003660.a39.HTM</ref>.:
{{ציטוט|אנגלית=|תוכן="כבוד האדם כולל... הגנה על קיום אנושי מינימאלי.. אדם החי מחוץ לבית, שאין לו דיור, הוא אדם שכבודו הופר. אדם שרעב ללחם הוא אדם שכבודו הופר. אדם שאין לו גישה לשרותי בריאות בסיסים הוא אדם שכבודו הופר."|מקור=}}
| |||