אלברט-לסלו ברבאשי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
מאין תקציר עריכה
שורה 11:
 
{{לשכתב|פסקה=כן|נושא=מדע וטכנולוגיה}}
'''עיקרי תורתו'''
 
=== '''עיקרי תורתו''' ===
'''א, רשתות אקראיות והמנופים של החשיבה הרישתית'''
 
==== '''א, רשתות אקראיות והמנופים של החשיבה הרישתית''' ====
כמו שכל השלדים של בני האדם דומים, כך גם כל סטרוקטורותמבני היסוד של ישויות מתחומים שונים, הן דומות: מבנה [[מושבת חיידקים]], מבנה הרשתה[[רשת חברתית|רשת החברתית]], [[להקת הציפורים]], קן הנמלים, [[רשת עצבית|רשת הנוירונים]], [[רשת החלבונים]] וה[[רשת והגניםגנטית|גנים]].
אויילר הראה ששינויים קטנים בטופולוגיה, של מספר קטן של צמתים, יכול להביא לתוצאות חדשות ולשינויים משמעותיים (ההסבר לכך שהגאומטריה של הכאוס, היא רישתית ו/או פרקטלית).
אויילר הראה ששינויים קטנים ב[[טופולוגיה]], של מספר קטן של צמתים, יכול להביא לתוצאות חדשות ולשינויים משמעותיים. במצבים מסוימים, רשתות אינן משתנות בצורה הדרגתית אלא בצורה קוונטית: ברגע שרשת מכילה מספר קריטי של קישורים, היא משתנה בצורה דרסטית, ועוברת שינוי פאזה או חלחול (Percolation.), כמו המעבר של מיים לקרח. רשתות אקראיות יוצרות סביבה ממוצעיסטאנית לפי [[עקומת גאוס]]. רשתות לא אקראיות יוצרות סביבה קיצוניסטאנית לפי [[עקומת פרטו]].
לפי ארדש ורניי, מחשיבה רישתית נובע ששמועה תתפשט ויראלית בין 100 בני אדם ברשת, ב3% מהזמן שנובע מחשיבה לא רישתית (עמוד 27).
לפי מטקלף, מחשיבה רישתית נובע שמספר הקווים ברשת של N בני אדם, הוא בסדר גודל של N בריבוע, ולא N כפי שנובע מחשיבה לא רישתית.
במצבים מסוימים, רשתות אינן משתנות בצורה הדרגתית אלא בצורה קוונטית: ברגע שרשת מכילה מספר קריטי של קישורים, היא משתנה בצורה דרסטית, ועוברת שינוי פאזה או חלחול Percolation. כמו המעבר של מיים לקרח.
רשתות אקראיות יוצרות סביבה ממוצעיסטאנית לפי עקומת גאוס. רשתות לא אקראיות יוצרות סביבה קיצוניסטאנית לפי עקומת פרטו.
לפי מילגרם יש עודפות ברשתות החברתיות, במובן שלכל אדם יש יותר קשרים ממה שנחוץ כדי שכולנו נהיה מחוברים.
 
==== '''ב, רשתות לא אקראיות: מקדם התקבצות של צבירים, וקשרים חלשים שמקצרים מרחק''' ====
 
ההפרדה הממוצעת בין מספר צמתים K (שמתנהגת לפי אוכלוסיית ממוצעיסטאן), גדלה הרבה יותר לאט ממספר הצמתים N (שמתנהג לפי אוכלוסיית קיצוניסטאן).
הגאומטריה של הרשתות החברתיות, אינה אוקלידית. הקו הקצר ביותר המחבר בין שתי נקודות, אינו הקו הישר גאוגרפית, אלא הקו הישר רישתית. לפעמים יותר קצר לקנות ספר מאמזון (במרחק של 10,000 ק"מ מישראל), מאשר מחנות סטמצקי (במרחק של רחוב אחד ממני). יש לנו כאן גאומטריה רישתית ששונה מהגאומטריה האוקלידית, כמו שהגאומטריה האלקטרומגנטית שונה מהגאומטריה האוקלידית.
שורה 42 ⟵ 37:
בנוסף למקדם ההתקבצות ולקיצורים, גורם שלישי שמקצר את המרחק הוא רכזות (hubs). לפי גלדוול, להפצה מהירה ברשת חברתית יש צורך ב3 סוגי אנשים: רכזים שמקושרים הרבה, וגם מכירים קיצורי דרך (גורמים 2,3 הנ"ל, שמהווים יחד את רכיב הסושיאל)). ידענים שיש להם מידע רב (רכיב האינפו). משכנעים שיודעים לשכנע אנשים להצטרף (ובכך מגדילים את גורם 1, מקדם ההתקבצות).
 
==== '''ג, רשתות קיצוניסטאניות ורשתות ממוצעיסטאניות''' ====
 
כך למשל, אפשר לקשר בין 2 דפי ווב אקראיים באמצעות 19 דרגות הפרדה בממוצע, אולם בין כל דף אקראי ליאהו (רכזת ענקית), יש רק 2 דרגות הפרדה (שוב, מרכיב הסושיאל).
פרטו שהיה מהנדס של רשתות של רכבות, בתחילת המאה ה-20, ניסח את חוק 80:20 שהוא חוק קיצוניסטאני, מסוג זנב ארוך. זאת בניגוד לחוק 10:80:10 של גאוס שהוא חוק ממוצעיסטאני מסוג פעמון.
שורה 51 ⟵ 45:
כך, רשת כבישים (בתמונה למטה, משמאל) יותר רגישה להתקפה חיצונית, אך רשת שדות תעופה (מימין) יותר רגישה להתקפה פנימית.
 
הרכזות קובעות את: 1, יציבות הרשת, 2, אתואת ההתנהגות והדינמיקה של הרשת (כולל עמידות). רכזות הן כעין מסות (גרביטציוניות) או מטענים (חשמליים) במערכת נתונה. לכן יש לחקור אמפירית אם רכזות פועלות על צמתים ובינן לבין עצמן, לפי חוקי ניוטון וקולון.
 
'''ד, מעברי פאזה: מהפכות, מחאות, מפולות בבורסה, מוטציות'''
 
==== '''ד, מעברי פאזה: מהפכות, מחאות, מפולות בבורסה, מוטציות''' ====
המעבר ממערכות ממוצעיסטאן לקיצוניסטאן, מעיד פעמים רבות על מעבר מאי-סדר לסדר. בניגוד לתאוריה הכלכלית של "הפועל הרציונלי והשוק החופשי" אודות מפולות בבורסה, ובניגוד לתאוריה הדרוויניסטית אודות מוטציות, מוטציות ומפולות אינן אקראיות, ואינן אקסטרינסיות (נובעות מכוחות חיצוניים), אלא נובעות מכוחות פנימיים-רישתיים שגורמים למעבר מאי-סדר לסדר. (ראה מנדלברוט 1981, ובן יעקב 1997).