טיוטה:לאה (לודז׳ה) המרשטיין-זילברשטיין – הבדלי גרסאות

בימים הראשונים של [[מלחמת העולם השנייה]] גרה המרשטיין עם סבתה.{{הערה|שם=ראיון}} לאחר [[פולין במלחמת העולם השנייה | כיבוש פולין]] נאסרה כל פעילות יהודית [[ציונות|וציונית]], וחברי וחברות הנהגת תנועת [[השומר הצעיר]] נדדו ל[[וילנה]], שם הקימו את הריכוז השומרי הווילנאי. בריכוז חיו בשיתוף ולאור ערכי התנועה כחמש מאות שומר ושומרת מרחבי [[פולין]], והשהות היתה בעבורם כתחנת מעבר ל[[ארץ ישראל]].{{הערה|גוטמן, ישראל. (1993) מרד הנצורים: מרדכי אנילביץ ולחימת גיטו וארשה. הוצאת מורשת, בית עדות ע״ש מרדכי אנילביץ.עמ׳ 103, 109-111}} המרשטיין יצרה קשר עם הקבוצה שלה מ[[השומר הצעיר]] בפראגה, גדוד ״לשחרור״, והם נפגשו לפעילויות חשאיות שארגנו בעצמם. עם חזרת מנהיגי התנועה ל[[פולין]] ושיקום פעילות התנועה, [[שמואל ברסלב]] החל להדריך את הגדוד של המרשטיין.{{הערה|שם=זיכרונותיה|זילברשטיין, ל. (2008) מתוך זיכרונותיה של חברת השומר הצעיר בוורשה. (תרגמה: אביבה האן) '''ילקוט מורשת''' [85] 2, תשרי-חשוון תשס״ט, עמ׳ 114, 116-118.}}

עם הקמת [[גטו ורשה]] באוקטובר [[1940]], עברה עם סבתה לדירה ברחוב אוגרודובה (Ogrodowa). תוך זמן קצר הצטרפה ל[[קיבוץ]] [[השומר הצעיר]] בדירה ברחוב נלבקי 23.{{הערה||שם=זיכרונותיה}} בדירה התקבצו ארבע קבוצות של התנועה, מ[[ורשה]] ומ[[קרקוב]], ביניהם קיבוץ ״המעפילים״ בו היתה חברה. הנערות החברות ב[[קיבוץ]], כמו לאה המרשטיין בעצמה, עבדו כעוזרות משק בית ומטפלות אצל משפחות אמידות בגטו.{{הערה|שם=קפלן|מעין, ש. (1993) '''יוסף קפלן: קורותיו של צעיר יהודי בשירות תנועתו - תנועת "השומר הצעיר" בפולין''', חלק ב׳. מענית. עמ׳ 72-75.}} בקיבוץ בנלבקי התקיימו פעילויות חינוכיות ותרבותיות, בעלות אופי אידיאולוגי וחברתי. חיו בו כעשרים חברים וחברות, שחלקו את מעט המזון שהיה ברשותם, ולשולחנם הצטרפו בדרך כלל חברי תנועה שלא חיו עימם דרך קבע. את משמעות החיים בקיבוץ בתקופת הגטו תיארה בראיון שנערך עימה בשנת 1996:

{{ציטוט|אנגלית=|מרכאות=כן|תוכן=הייתי בת מזל שהייתי שייכת לקבוצה של אנשים צעירים. זה נתן לנו מסגרת בה יכלנו להתקיים. זה נתן לנו תחושת שייכות. זה היה כמו נווה מדבר בגטו הנורא, שאני קוראת לו בור השופכין של האנושות.|מקור=[https://www.ushmm.org/wlc/en/media_oi.php?ModuleId=0&MediaId=1180 ראיון עם לאה המרשטיין זילברשטיין] (22.05.1996) , [https://www.ushmm.org/ מוזיאון ארה״ב לשואה], [[וושינגטון]]}} במרץ 1941 מתו אביה וסבתה מרעב.{{הערה|דף עד:

[http://yvng.yadvashem.org/nameDetails.html?language=he&itemId=6336670&ind=6 לייב המרשטיין], נכתב ונמסר על ידי לאה המרשטיין זילברשטיין ב-14.05.2016, [[מוזיאון יד ושם]]; דף עד: [http://yvng.yadvashem.org/nameDetails.html?language=he&itemId=6336674&ind=0 רייזל גולדשטיין], נכתב ונמסר על ידי לאה המרשטיין זילברשטיין ב-14.05.2016, מוזיאון יד ושם; Silverstein, L (1999), ''The memoirs of Leah Silverstein''.}} אחיה וולף יצא מהגטו בחיפוש אחר מזון, ואחיה הרשל'ה גורש למחנה [[בלז'ץ]] ממנו ברח. עקבות שניהם לא נודעו.{{הערה|דף עד: [http://yvng.yadvashem.org/nameDetails.html?language=he&itemId=6336671&ind=7 וולף המרשטיין], נכתב ונמסר על ידי לאה המרשטיין זילברשטיין ב-14.05.2016, מוזיאון יד ושם; דף עד: [http://yvng.yadvashem.org/nameDetails.html?language=he&itemId=6336672&ind=8 הרשל'ה המרשטיין], מוזיאון יד ושם, נכתב ונמסר על ידי לאה המרשטיין זילברשטיין ב-14.05.2016, מוזיאון יד ושם.}}

בתקופת המלחמה [[תנועות הנוער היהודיות הציוניות |תנועות הנוער החלוציות]] המשיכו לקיים את מפעל חוות ה[[הכשרה]] שהחל לפני המלחמה. חוות ההכשרה של [[השומר הצעיר]], שכונו ״הקיבוץ הארצי שבדרך״ היוו קרקע ייחודית עליה צמחו התנסויות ביצירת דפוסי חיים לחברה שיתופית, שוויונית ויוצרת, בתחנה בדרך לעלייה לארץ ישראל.{{הערה|אפרת, א. (1991) '''דרך שומרים בהגשמה. הכשרה ועליה של השומר הצעיר בפולין ובגליציה בין שתי מלמותמלחמות עולם''' (עורך: דרור לוי). הוצאת הוצאת המרכז לתיעוד וחקר השומר הצעיר גבעת חביבה וספרית פועלים.}} במאי [[1941]] [[יוסף קפלן]], ממנהיגי [[השומר הצעיר]], הצליח לארגן חוות הכשרה ב[[ז'רקי]] עבור עשרים חברי וחברות תנועה, בעיקר מקיבוץ ״המעפילים״. המרשטיין יצאה לחווה בסתיו [[1941]] עם חבר התנועה אמנון קלוקובסקי.{{הערה|מעין, ש. (1993) '''יוסף קפלן: קורותיו של צעיר יהודי בשירות תנועתו - תנועת "השומר הצעיר" בפולין, חלק ב׳. מענית'''. עמ׳ 192-193 ;. זילברשטיין, ל. (2008) מתוך זיכרונותיה של חברת השומר הצעיר בוורשה. (תרגמה: אביבה האן) '''ילקוט מורשת [85] 2, תשרי-חשוון תשס״ט''', עמ׳ 121.}}

החווה שימשה כתחנת מעבר ל[[קשר (מחתרת) |קשריות]] וחברי [[תנועות הנוער היהודיות הציוניות |תנועות חלוציות]] אחרות. במהלך חודשי פעילותה ביקרו בחווה [[טוסיה אלטמן]], [[מירה פוכרר]], [[מרדכי אנילביץ']] ואריה וילנר (יורק).{{הערה|מעין, ש. (1993) יוסף קפלן: קורותיו של צעיר יהודי בשירות תנועתו - תנועת "השומר הצעיר" בפולין, חלק ב׳. מענית. עמ׳ 192-193}} בחווה התפתחה [[חקלאות]] במטעי שזיפים ושדות ירק, וכן מספר חיות משק, והיא היתה מקור גאווה עבור חברי התנועה ב[[פולין]].{{הערה|שלו, ז. (1992) '''טוסיה'''. מורשת. עמ׳ 101.}}

ב-7 בדצמבר [[1941]] עברו רוב חברי וחברות הקיבוץ להקמת קיבוץ עירוני ב[[צ'נסטוחובה]], ברחוב [[ברק יוסלביץ']] 1.{{הערה|שם=סיל}} לשם שימור החווה עד עונת ה[[אביב]] נשארו בה חמישה חברים, ביניהם לאה המרשטיין, שחלתה ב[[טיפוס הבטן]].{{הערה|שלו, ז. (1992) '''טוסיה'''. מורשת. עמ׳ 195;. Silverstein, L (1999) The memoirs of Leah Silverstein.}} במהלך חודשי ה[[חורף]] הגיע לחווה אריה וילנר (יורק), שהיה בדרכו ל[[בנדין]], והתפתח ביניהם קשר רומנטי. באותה תקופה, באמצעות [[מרדכי אנילביץ']] ו[[יוסף קפלן]], הגיעו ידיעות על ההשמדה ב[[פונאר]] וב[[בלז'ץ]].{{הערה|זילברשטיין, ל. (1991) יורק (אריה וילנר). '''ילקוט מורשת''', גליון נ׳, ניסן תשנ״א, עמ׳ 85-86.}}

החיים בחווה נקטעו בקיץ [[1942]] במהלך [[האקציה הגדולה |האקציה הגדולה בורשה]]. חברי תנועת [[השומר הצעיר]] שהצליחו להימלט מהגטו הגיעו בין השאר לקיבוץ ב[[צ'נסטוחובה]], ושיתפו בקורותיהם. הרעיון של [[התנגדות יהודית בשואה |התנגדות מזוינת]] הפך מעשי עם הקמת [[הארגון היהודי הלוחם |אי״ל]], כך שהפעילים בחווה צוו לעבור לקיבוץ ב[[צ'נסטוחובה]], בו נאספו כארבעים חברי וחברות התנועה, שהודרכו על ידי מרים היינסדורף.{{הערה|זילברשטיין, ל. (1991) יורק (אריה וילנר). '''ילקוט מורשת, גליון נ׳, ניסן תשנ״א''', עמ׳ 195;. זילברשטיין, ל. (2008) מתוך זיכרונותיה של חברת השומר הצעיר בוורשה. (תרגמה: אביבה האן) '''ילקוט מורשת [85] 2, תשרי-חשוון תשס״ט''', עמ׳ 124.}}

בשל המראה הארי והשליטה המושלמת שלה ב[[פולנית]] היתה ל[[קשר (מחתרת)|קשרית]] של [[הארגון היהודי הלוחם|אי״ל]]. ב-21 בספטמבר [[1942]] עזבה את [[גטו ורשה]] עם תעודת זהות מזויפת. היא היתה בת 18, ובתעודה היתה רשומה כשלוש שנים מבוגרת מכפי גילה.{{הערה|ילברשטייןזילברשטיין, ל. (2008) מתוך זיכרונותיה של חברת השומר הצעיר בוורשה. (תרגמה: אביבה האן) '''ילקוט מורשת''' [85] 2, תשרי-חשוון תשס״ט, עמ׳ 125.}} ימים ספורים לאחר מכן פגשה ב[[ז'רקי]] את [[טוסיה אלטמן]], שנמלטה מ[[גטו ורשה]] עם חבורת נערות. אלטמן הטילה על המרשטיין להעביר את הנערות ל[[גטו קרקוב]], וציידה אותן בכסף ובמסמכים.{{הערה|שלו, ז. (1992) '''טוסיה. מורשת'''. עמ׳ 163.}}

ימים ספורים לאחר הגעתה ל[[קרקוב]], בנובמבר [[1942]], החליטה לצאת מה[[גטאות בשואה|גטו]] לצד הארי. את תקופתה בצד הארי העבירה בהתחזות לפולניה נוצריה תחת השם ליאוקדיה (ליושקה) בוקובסקה (Leokadia Bukowska), והתמודדה בתושייה ובאומץ מול חשדות שהועלו נגדה בשל מוצאה היהודי. היא מצאה עבודה בבמטבח בבית חולים ל[[ורמאכט|חיילים גרמנים]].{{הערה|שם=רפאים|זילברשטיין, ל. (1988) וארשה עיר רפאים. (תרגם: יוסף רב) '''ילקוט מורשת גיליון''', מ״ה, עמ׳ 17-20.}}

באחד הימים חיכה לה ברחוב חבר [[השומר הצעיר]] ו[[הארגון היהודי הלוחם|אי״ל]], טוביה (טדק) שיינגוט. באותה פגישה העלה שיינגוט את הרעיון שהיא תגנוב נשק מבית החולים, לטובת ה[[התנגדות יהודית בשואה|מחתרת]] ב[[גטאות בשואה|גטו]] [[טרנוב]]. משימה זו היתה כרוכה בסיכון חיים, אך היא לא היססה. בשעות הבוקר, לאחר שווידאה שאזור המגורים בבית החולים ריק מאדם, נכנסה לאחד החדרים, וניגשה לאחד מארונות בהם שמרו [[ורמאכט|החיילים הגרמנים]] את חפציהם האישיים. כשפתחה את הארון מצאה בו [[9x19 מ"מ פרבלום|פרבלום]], אותו הטמינה מיד בתחתוניה ורצה לשירותים. היא טיפסה על האסלה באחד משני תאי השירותים, וגילתה שהצוהר העליון בתא נפתח, וכי מתחתיו יש גגון. הגגון כיסה על פחי אשפה, ועליו הניחה את האקדח.{{הערה|שם=רפאים}} {{ציטוט|אנגלית=|מרכאות=כן|תוכן=לבי הלם בחוזקה. פי היה יבש וכתמים שחורים החלו לפזז לפני עיני. רציתי לצחוק ולבכות בעת ובעונה אחת. בקושי ניסיתי להצניע את סערת הרוח, אשר געשה בתוכי בכוח איתנים. באופן אינסטינקטיבי הבנתי, כי חיי תלויים במידת השליטה העצמית שלי.|מקור=זילברשטיין, ל. (1988) וארשה עיר רפאים. (תרגם: יוסף רב) '''ילקוט מורשת''' גיליון מ״ה. עמ׳ 18-19}} כעבור חצי שעה התגלה מקרה הגניבה, ואנשי משטרה צבאית גרמנית הגיעו לבית החולים. הצוות הפולני רוכז באחד החדרים ועבר חיפוש גופני, וכך גם היא. עם תום יום העבודה לקחה את ה[[אקדח]] והחביאה בתיקה.{{הערה|שם=רפאים}}

[[File:לאה המרשטיין ליד מנזר יאסנה גורה בצ'נסטוחובה 1943.jpg|thumb|לאה המרשטיין ליד מנזר יאסנה גורה בצ'נסטוחובה, לבושה במקטורן ובכובע שקיבלה מטוסיה אלטמן (ספטמבר, 1943)]] על אף רצונה להישאר וללחום ב[[גטו]], [[מרדכי אנילביץ']] ואריה וילנר (יורק) הורו לה ולחברתה לצאת לצד הארי ולהמתין להוראות, אשר לעולם לא הגיעו.{{הערה|שם=נלבקי}} לפני עזיבתה, העניקה לה [[טוסיה אלטמן]] מקטורן וכובע, ששיוו לה מראה מבוגר, התואם את תאריך הלידה הרשום בתעודת הזהות המזויפת.{{הערה|שם=סיל|Silverstein, L (1999) ''The memoirs of Leah Silverstein''}}

עם חזרתה ל[[ורשה]] פעלה כ[[קשר (מחתרת)|קשרית]] ולוחמת של [[הארגון היהודי הלוחם]]. היא יצרה קשרים עם יהודים ב[[מחנה עבודה|מחנה העבודה]] ב[[סקרז'יסקו-קמיינה]] ועם [[פרטיזן|פרטיזנים]] יהודים שהסתתרו בין היתר ב[[וישקוב]] וב[[סטרחוביצה]]. אנשי הקשר למבצעים אליהם נשלחה היו [[בתיה טמקין ברמן]], חברת הוועד היהודי הלאומי, ו[[שמחה רותם]] (קאז׳יק). בתקופה זו סייעה לניצולים מ[[מרד גטו ורשה]] שהיו במסתור, והעבירה להם אוכל, כסף, תרופות ועיתונים.{{הערה|שם=ראיון}} המרשטיין מתארת את המתח העצום שנשאה עימה במסעותיה, בין הכאב הגדול על גורל עמה לבין הזהות שנאלצה לאמץ, של נערה פולניה חסרת דאגות. תקופה זו היתה משמעותית ביותר עבורה. בזכרונותיה תארה שקריאות שמה על ידי ה[[פרטיזן|פרטיזנים]], כשהיתה מגיעה למסתור, היתה המוזיקה היפה ביותר ששמעה בחייה.{{הערה|שם=סיל}} חלקה המשמעותי של המרשטיין כ[[קשר (מחתרת)|קשרית]] של הוועד היהודי הלאומי צוינה במספר ספרים שנכתבו על פועלן של [[תנועות נוער יהודיות בשואה|התנועות החלוציות]] בזמן ולאחר ה[[מלחמת העולם השנייה|מלחמה]]. המרשטיין מתוארת כ[[קשר (מחתרת)|קשרית]] אמיצה שהצטיינה במציאת [[ניצולי השואה|ניצולים]], ומודגש תפקידה המשמעותי בהקמת קשרים בין פעילי הוועד היהודי הלאומי ובחידוש פעולתו.{{הערה|קרקובסקי, ש. (1974) '''ההתנגדות היהודית המזוינת בגנראל גוברנמן פולין 1924-1944'''. כרך 1. חיבור לשם קבלת תואר דוקטור לפילוסופיה. הוגש לסנאט האוני׳ העברית. עמ׳ 501 ;. ברמן, א. (1971) '''מימי המחתרת'''. הוצאת מהורה תל אביב. עמ׳ 178.}}

ב-1 באוגוסט [[1944]] לחמה ב[[מרד ורשה|מרד הפולני]] ב[[ורשה]] ביחידה היהודית של ה[[ארמייה לודובה]] בפיקודו של [[יצחק צוקרמן|אנטק צוקרמן]].{{הערה|קרקובסקי, ש. (1974) '''ההתנגדות היהודית המזוינת בגנראל גוברנמן פולין 1924-1944'''. כרך 1. חיבור לשם קבלת תואר דוקטור לפילוסופיה. הוגש לסנאט האוני׳ העברית. עמ׳ 481;. ברמן, ב. (1954) מן הימים האחרונים. '''ספר מלחמות הגיטאות – בין החומות, במחנות, ביערות'''. (עורכים: יצחק צוקרמן, משה בסוק). מהדורה שניה. הוצאת הקיבוץ המאוחד בית לוחמי הגיטאות ע״ש יצחק קצנלסון. ניסן תשי״ד, עמ׳ 280-282}} באוקטובר אותה שנה, כשה[[מרד ורשה|מרד הפולני]] דוכא בידי ה[[נאציזם|נאצים]], יצא צו האוסר על המצאותם של אזרחים פולנים ב[[ורשה]]. היא עברה למסתור בחדרון שנמצא במרתף ברחוב פרומיקה 43 יחד עם הלוחמים והלוחמות, ביניהם [[צביה לובטקין]], [[יצחק צוקרמן]] ו[[מארק אדלמן]]. הכניסה לחדרון הוסתרה על ידי כוננית ספרים מאולתרת בחדר בו גרו ארבע נשים זקנות.{{הערה|קרקובסקי, ש. (1974) '''ההתנגדות היהודית המזוינת בגנראל גוברנמן פולין 1924-1944'''. כרך 1. חיבור לשם קבלת תואר דוקטור לפילוסופיה. הוגש לסנאט האוני׳ העברית. עמ׳ 481}} תנאי החיים היו קשים, ומעליהם ריחפה סכנת התגלות בידי הגרמנים. מדי יום העביר אחד או אחת מהנמצאות במחבוא הרצאה בנושא שקרוב לליבו. המרשטיין בתורה סיפרה על חוויותיה מטיול ל[[הרי הקרפטים]], של קבוצתה בתנועת [[השומר הצעיר]] מהקיץ האחרון שלפני פרוץ ה[[מלחמת העולם השנייה|מלחמה]].{{הערה|בוז׳יקובסקי, ט. (1950) '''בין קירות נופלים'''. (תרגם: משה בסוק) ספרי הזמן, ההסתדרות הכללית של העובדים העברים בארץ ישראל. הוצאת הקיבוץ המאוחד. עמ׳ 194-205}} בין המסתתרים היה גם טוביה בוז׳יקובסקי, חבר תנועת [[דרור (תנועה)|דרור]] ו[[הארגון היהודי הלוחם]]. בין השניים התפתח קשר רומנטי שנמשך עד הגעתם ל[[ארץ ישראל|ארץ]] בראשית [[1949]].{{הערה|[[יצחק (אנטק) צוקרמן|צוקרמן, י.]] (1990) '''שבע השנים ההן 1939-1946'''. הוצאת הקיבוץ המאוחד ובית לוחמי הגטאות. עמ׳ 393, 467}} בסוף המלחמה כתבה המרשטיין את זכרונותיו מימי [[מרד גטו ורשה]], שיצאו לאור ב[[ארץ ישראל|ארץ]] בשנת [[1950]], בספר ״בין קירות נופלים״ ב[[הוצאת הקיבוץ המאוחד]].

בדומה לימי ה[[גטאות בשואה|גטו]], גם עתה היו הצעירות אלו שיצאו מן המחבוא בחורבות [[ורשה]] בכדי לאתר שאריות מזון ומים ולהביאן למסתור. המרשטיין היתה זו שיצאה לשליחויות אלו יחד עם אחת הזקנות בשם סאבינה, אשה בת שבעים, והן התחזו לסבתא ונכדה. הן נתקלו בחיילים גרמנים פעמים רבות והצליחו להינצל ואפילו ליצור עימם קשרי ידידות שהפיקו מהם תועלת.{{הערה|[[צוקרמן, י. (1990) '''שבע השנים ההן 1939-1946. הוצאת הקיבוץ המאוחד ובית לוחמי הגטאות'''. עמ׳ 464.}}

באמצע חודש נובמבר [[1944]] נתפסו השתיים על ידי חיילי [[אס אס|ס״ס]], וכמעט שהוצאו להורג. בשל תעוזתה של סאבינה נשארו בחיים, אך היה עליהן לצאת מ[[ורשה]].{{הערה|צוקרמן, י. (1990) '''שבע השנים ההן 1939-1946. הוצאת הקיבוץ המאוחד ובית לוחמי הגטאות'''. עמ׳ 464-465.; בוז׳יקובסקי, ט. (1950) '''בין קירות נופלים. (תרגם: משה בסוק) ספרי הזמן, ההסתדרות הכללית של העובדים העברים בארץ ישראל. הוצאת הקיבוץ המאוחד'''. עמ׳ 207-209.}} לפני שהוצאו מ[[ורשה]], העבירה לה [[צביה לובטקין]] סכום כסף כדי שתוכל לארגן עבור הקבוצה הצלה. אסור היה לצאת מ[[ורשה]] עם כסף או רכוש ללא אישור הגרמנים, ועל אף בדיקה גופנית במחסום היציאה מהעיר, הכסף לא התגלה.{{הערה|צוקרמן, י. (1990) '''שבע השנים ההן 1939-1946. הוצאת הקיבוץ המאוחד ובית לוחמי הגטאות'''. עמ׳ 579;. בוז׳יקובסקי, ט. (1950) '''בין קירות נופלים. (תרגם: משה בסוק) ספרי הזמן, ההסתדרות הכללית של העובדים העברים בארץ ישראל. הוצאת הקיבוץ המאוחד'''. עמ׳ 211.}}

היא הגיעה ל[[ברנוב (פרובינציית לובלין)|ברנוב]], פרבר של [[ורשה]], ויצרה קשר עם אלינה (אלה) מרגוליס, שאימה, ד״ר אנה מרגוליס, עבדה כרופאה בבית חולים באזור. ד״ר מרגוליס פנתה למנהל בית החולים בבקשה להציל את לוחמי ה[[ארמייה לודובה]] מ[[ורשה]]. הרופא, שלימים הוכר כ[[חסיד אומות העולם]], ארגן משלחת חילוץ של מתנדבים מבית החולים, ורשיון מעבר של [[הצלב האדום]]. ב-15 בנובמבר [[1944]] חילצה המשלחת את קבוצת הלוחמים שהועברו לבית החולים, והמרשטיין קישרה ביניהם לבין [[שמחה רותם|קאז׳יק]], שמצא עבורם מקומות מסתור.{{הערה|צוקרמן, י. (1990) '''שבע השנים ההן 1939-1946. הוצאת הקיבוץ המאוחד ובית לוחמי הגטאות'''. עמ׳ 465;. גולדמן, ר. (22.05.1996) [https://www.ushmm.org/wlc/en/media_oi.php?ModuleId=0&MediaId=1180 ראיון עם לאה המרשטיין זילברשטיין], [https://www.ushmm.org/ מוזיאון ארה״ב לשואה], [[וושינגטון]]}}

אחרי שחרור [[ברנוב (פרובינציית לובלין)|ברנוב]] על ידי [[הצבא האדום]] ב-17 בינואר [[1945]] חזרה ל[[ורשה]] וגרה ברחוב פוזננסקה 38, בדירה שנודעה במהרה כ״ה[[קומונה]] של ה[[הארגון היהודי הלוחם|אי״ל]]״ או ״הקיבוץ בפוזננסקה״.{{הערה|שם=סיל}} היה זה הקיבוץ הראשון שהוקם לאחר ה[[מלחמת העולם השנייה|מלחמה]], והיה משותף לתנועות [[השומר הצעיר]] ו[[דרור (תנועה)|דרור]], שהפך במהרה לנקודת מפגש ל[[שארית הפליטה|ניצולי שואה]] ופליטים מ[[ברית המועצות]], וכן תחנת מעבר למי שהיו בדרכם לעלות ל[[ארץ ישראל]].{{הערה|Silverstein, L (1999) The memoirs of Leah Silverstein;. בוגנר, נ. (2000) '''בחסדי זרים: הצלת ילדים בזהות שאולה בפולין'''. תשס״א הוצאת יד ושם. עמ׳ 225.}} בסוף שנת [[1945]] עברה עם קבוצת חברות וחברי [[הארגון היהודי הלוחם|אי״ל]] ל[[לודז']].{{הערה|שם=סיל}}

ב-[[1946]] חזרה ללימודיה שהופסקו בעקבות המלחמה. בזכות תעודת הזהות המזויפת הצטרפה לבית ספר למבוגרים ב[[לודז']], שם השלימה את תעודת הבגרות ולמדה היסטוריה ואנגלית באוניברסיטה של [[לודז']].{{הערה|שם=בן|זילברשטיין בן, בראיון ליעל אפריאט במסגרת פרויקט מעלים ערך: מחזירות נשים להיסטוריה, אוניברסיטת תל אביב, 10.8.2016}}

ב-[[1968]] עברה המשפחה ל[[ניו ג'רזי]], ומשם לסילבר ספרינג, [[מרילנד]], [[ארצות הברית|ארה״ב]], והחל משנת [[1969]] עבדה ב[[ספריית הקונגרס]] ב[[וושינגטון די.סי.|וושינגטון]].{{הערה|שם=רפאים}} במשך ארבעים שנה היתה אחראית ל[[קטלוג]] ספרים מ[[מזרח אירופה]]. היא שלטה בשמונה שפות ובמהלך עבודתה נחשפה לרעיונות ולתרבות המזרח אירופית, בעבורה היה זה המשך הלימודים מהם נהנתה בילדותה.{{הערה|שם=בן|זילברשטיין בן, בראיון ליעל אפריאט במסגרת פרויקט מעלים ערך: מחזירות נשים להיסטוריה, אוניברסיטת תל אביב, 10.8.2016}}

ב-[[1979]] נסעה למסע שורשים ב[[פולין]] עם בן, בנה הבכור. חברתה הגרה ב[[פולין]] הלה באליצקה, ובנה מאצ׳ק אירחו וליוו את המרשטיין ובנה למסע השורשים. היא נסעה בשנית ל[[פולין]] ב-[[1993]] לפקוד את קבר אמה ב[[ורשה]].{{הערה|שם=בן|זילברשטיין בן, בראיון ליעל אפריאט במסגרת פרויקט מעלים ערך: מחזירות נשים להיסטוריה, אוניברסיטת תל אביב, 10.8.2016}}

* לאה זילברשטיין, '''"וארשה עיר רפאים"''' (תרגם: יוסף רב) '''ילקוט מורשת''' גיליון מ״ה, 1998.

* לאה זילברשטיין, '''״יורק"יורק (אריה וילנר)״". '''. ילקוט מורשת''', גליון נ׳, ניסן תשנ״א, 1991.

* לאה זילברשטיין, '''״מתוך"מתוך זיכרונותיה של חברת השומר הצעיר בוורשה״'''בוורשה". (תרגמה: אביבה האן) '''ילקוט מורשת''' (85) 2, 2008.

* טוביה בוז׳יקובסקי, '''בין קירות נופלים'''. (תרגם: משה בסוק) ספרי הזמן, ההסתדרות הכללית של העובדים העבריים בארץ ישראל. הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1950.

* ישראל גוטמן, '''מרד הנצורים: מרדכי אנילביץ ולחימת גיטו וארשה'''. הוצאת מורשת, בית עדות ע״ש מרדכי אנילביץ, 1993.

* זיוה שלו, '''טוסיה''', הוצאת מורשת, 1992.

* יצחק צוקרמן, '''שבע השנים ההן 1939-1946'''. הוצאת הקיבוץ המאוחד ובית לוחמי הגטאות, 1990.

* שמואל מעיין. '''יוסף קפלן: קורותיו של צעיר יהודי בשירות תנועתו - תנועת "השומר הצעיר" בפולין''', חלק ב׳. הוצאת מורשת, בית עדות ע״ש מרדכי אנילביץ, 1993.

* [https://www.ushmm.org/search/results.php?q=LEAH+HAMMERSTEIN+SILVERSTEIN&q__src=&q__grp=&q__typ=&q__mty=Image&q__sty=&q__lng= תמונות של לאה המרשטיין זילברשטיין], מוזיאון השואה בוושינגטון.

* [http://www.thepartisan.org/document/68555,0,3108.aspx לאה זילברשטיין-המרשטיין לודזיה], אתר [http://www.thepartisan.org/ ארגון הפרטיזנים, לוחמי הגטאות והמחתרות].

* [http://infocenters.co.il/gfh/notebook.asp?lang=HEB&dlang=HEB&module=search&page=list&rsvr=1&param=%3Cuppernav%3Esimple%3C/%3E%3Cnob%3E2%3C/%3E%3Crsvr_ser%3E@@4@@3@@6@@2@@15@@5@@7@@1@@16@@14%3C/%3E%3Csearch_type%3Eglobal%3C/%3E%3Cview%3Erecords%3C/%3E%3Cnrsvr%3EY%3C/%3E%3Csort%3E!35;COMPNO@A%3C/%3E%3Cdlang%3EHEB%3C/%3E%3Cquery_name%3Eidh-appl3_2428_581658%3C/%3E%3Cquantity%3E20%3C/%3E%3Cstart_entry%3E1%3C/%3E%3Cnum_of_items%3E4%3C/%3E%3Cquery_index%3E@global%3C/%3E%3Cthumb%3E0%3C/%3E%3Csmode%3Edts%3C/%3E%3Cbook_id%3E28846%3C/%3E%3Cwords%3Eלאה%20זילברשטיין@@לאה@@זילברשטיין@@n%3C/%3E%3Cchecktab%3E0%3C/%3E%3Cnum_page%3Emain%3C/%3E%3Cdispq%3EWORDz3zלאה%20זילברשטיין%20%3C/%3E&param2=%3Cnvr%3E10%3C/%3E%3Csearch_type%3Eglobal%3C/%3E&site=gfh לאה זילברשטיין-המרשטיין ואסתר יולצ׳ה פוקס], אתר [http://www.gfh.org.il/?CategoryID=172 ארכיון בית לוחמי הגטאות].

* [http://www.kibbutzarchives.org.il/yadyaari/notebook.asp?lang=HEB&dlang=HEB&module=search&page=list&rsvr=9&param=%3Clogged%3E%3C/logged%3E%3Cdispq%3Ez1zחיפוש%20גלובלי:%20z3zהמרשטיין,%20גזע%20מילוני%20%20z1zמאגרים:%20z3z%20מאגר%20מורשת%3C/dispq%3E%3Cuppernav%3Esimple%3C/uppernav%3E%3Cnob%3E1%3C/%3E%3Crsvr_ser%3E@@9%3C/%3E%3Cdlang%3EHEB%3C/%3E%3Csearch_type%3Esimple%3C/%3E%3Cview%3Erecords%3C/%3E%3Cnrsvr%3EN%3C/%3E%3Csort%3ERE@D%3C/%3E%3Cquery_name%3Eidh-appl1_2556_600015%3C/%3E%3Cquantity%3E15%3C/%3E%3Cstart_entry%3E1%3C/%3E%3Cnum_of_items%3E3%3C/%3E%3Cquery_index%3E@GLOBAL%3C/%3E%3Cthumb%3E0%3C/%3E%3Csmode%3Edts%3C/%3E%3Cbook_id%3E179553%3C/%3E%3Clast_item%3E1%3C/%3E%3Cmainimage%3Emultimedia/images/moreshet/אוספים/C.83-אברהם%20זילברשטיין/C.83.30-01.jpg%3C/%3E%3Cwords%3E!33;המרשטיין@@!33;מרשטיין@@המרשטיין@@n%3C/%3E&param2=%3Cnum_fields%3E12%3C/%3E%3Cnvf%3E1%3C/%3E%3Cnvr%3E9%3C/%3E%3Csearch_type%3Esimple%3C/%3E&site=yadyaari אוסף תצלומים של לאה ואדם זילברשטיין], באתר [http://www.moreshet.org/?CategoryID=200 אוסף התצלומים של ארכיון מורשת].

* [http://id.loc.gov/authorities/names/n94050407.html דף לזכרה של לאה המרשטיין זילברשטיין] באתר [[ספריית הקונגרס]] ב[[וושינגטון]].