אותיות סת"ם – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Jesse Snow (שיחה | תרומות)
עדכון
שחזור חלקי. נא להביא מקורות מוסמכים למה שהושמט, עריכה
שורה 1:
[[תמונהקובץ:Stam.jpg|שמאל|ממוזער|250px| כתב סת"ם על פי מסורת הבית יוסף]]
[[קובץ:V08p531001 Mezuzah.jpg|ממוזער|250px|שמאל|מזוזה כתובה כהלכתה בכתב סת"ם]]
[[קובץ:ספר תורה מרומניה.jpg|ממוזער|צילום ספר תורה מרומניה]]
שורה 7:
# ה'''כתב האשכנזי''' מתחלק לארבעה סוגים:
## '''כתב ב"י''' (בית יוסף) - מנהג כלל האשכנזים. דיניו ופרטיו, מבוארים ב'[[בית יוסף]]' [[אורח חיים (שולחן ערוך)|או"ח]], סימן ל"ו, ע"פ ספר '[[ברוך שאמר (ספר)|ברוך שאמר]]'.
## '''כתב האר"י''' - מנהג על פי חכמת הקבלה בספרו של האר"י [[עץ חיים (ספר)|עץ חיים]] ופרשנותו את ספר הזוהר. שונה מכתב בית יוסף בכמה פרטים. התקבל על חלק מחצרות ה[[חסידות|חסידים]]. פולמוס גדול בעניין זה היה הפירוש השבתאי שניתן לכתב, והאשמת מחייבי הכתב באימוץ דעות שבתאיות.
## '''כתב משמ"ח''' ('''מ'''צת '''ש'''מורים ו'''מ'''שנת '''ח'''סידים) - מנהגמבוסס על פי [[קבלת האר"י]], על פי ביאורו ופרשנותו של רבי [[נתן שפירא הירושלמי]]. ברובו הוא דומה לכתב האר"י הסטנדרטי, אולם יש בו שינויים מועטיםמעטים בכמה אותיות.
## '''כתב אדמו"ר הזקן''' ([[שניאור זלמן מלאדי|בעל התניא]]) - מנהג חסידי חב"ד.
# '''כתב ספרדי''' - מנהג עדות המזרח. הכתב מכונה כתב "וועליש", או כתב "מור וקציעה" כשם ספרו של הגר[[יעקב עמדין|יעב"ץ]], שבו הוא מתואר את דיניו ופרטיו.
שורה 28:
 
==התגים==
[[תמונהקובץ:Kutso shel yod.JPG|שמאל|ממוזער|100px|'''"קוצו של יוד"''' (לדעת [[רבנו תם]]) - מסומן בעיגול]]
חלק מן האותיות בכתב סת"ם מעוטרות ב'''[[תג (גופן)|תגים]]'''. התיוג נועד בעיקר ליפות את האותיות אם כי יש לו גם משמעות דרשנית ולפי ה[[תלמוד|גמרא]], [[רבי עקיבא]] היה לומד דרשות ממיקום התגים באותיות. חוסר תגים באותיות אינו פוסל את הכתב.
* מעל האותיות [[ג]], [[ז]], [[ט]], [[נ]], [[ע]], [[צ]], [[ש]] (ה[[מנמוניקה|סימן]]: שעטנ"ז ג"ץ) יש שלושה תגים.
שורה 39:
 
ביטוי מפורסם (שנאמר על [[רבי עקיבא]]) המבוסס על כובד המטלה אותה מבצע הסופר הוא: "מדקדק על [[קוצו של יוד]]" שפירושו שסופר הסת"ם נדרש לדקדק עד לפרט הקטן ביותר שזה הקוץ התחתון של האות יו"ד שחסרונו מעכב את כשרות האות (ראו תמונה).
 
== מעלת כתב אשורי ==
בעבר, השימוש בכתב אשורי, היה חלקו הייחודי של [[ספר תורה|כתבי הקודש]], אשר נכתבו על ידי סופרים. אולם כהיום, אנשים רבים עמדו על ביאור מעלת וענין כתב אשורי, בעיקר בקרב מאמיני ותומכי הקבלה. וכבר כתב ה'[[ערוך השולחן]]', חלק יור"ד, סימן רפ"ד, ס"ח: "הרבה סודות התורה תלויין בתמונות האותיות, כמו שהאריכו חכמי הקבלה בספריהם".
 
==גופן דפוס==
בעקבות המעלה הרבה של הכתב האשורי בקבלה, נדפסים גם ספרים בכתב אשורי. ישנם כמה [[גופן|גופנים]] בספרים אלה. המעצבת [[פרנצ'סקה ברוך]] עיצבה [[גופן]] לדפוס המבוסס על אות סת"ם אשכנזית, לפי בקשתו של [[גרשום שוקן]].
 
וכהיום, יש כמה וכמה [[גופן|גופנים]] של כתב אשורי. ואף יצאו לאור ספרים בכתב אשורי. היחודי שבהם, הוא: [[סידור]] דוד המלך, [[נוסח אשכנז]], ירושלים, תשע"ב.
 
==קישורים חיצוניים==