אותיות סת"ם – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Jesse Snow (שיחה | תרומות) עדכון |
שחזור חלקי. נא להביא מקורות מוסמכים למה שהושמט, עריכה |
||
שורה 1:
[[
[[קובץ:V08p531001 Mezuzah.jpg|ממוזער|250px|שמאל|מזוזה כתובה כהלכתה בכתב סת"ם]]
[[קובץ:ספר תורה מרומניה.jpg|ממוזער|צילום ספר תורה מרומניה]]
שורה 7:
# ה'''כתב האשכנזי''' מתחלק לארבעה סוגים:
## '''כתב ב"י''' (בית יוסף) - מנהג כלל האשכנזים. דיניו ופרטיו, מבוארים ב'[[בית יוסף]]' [[אורח חיים (שולחן ערוך)|או"ח]], סימן ל"ו, ע"פ ספר '[[ברוך שאמר (ספר)|ברוך שאמר]]'.
## '''כתב האר"י''' - מנהג על פי חכמת הקבלה בספרו של האר"י [[עץ חיים (ספר)|עץ חיים]] ופרשנותו את ספר הזוהר. שונה מכתב בית יוסף בכמה פרטים. התקבל על חלק מחצרות ה[[חסידות|חסידים]]. פולמוס גדול בעניין זה היה הפירוש השבתאי שניתן לכתב, והאשמת מחייבי הכתב באימוץ דעות שבתאיות.
## '''כתב משמ"ח''' ('''מ'''צת '''ש'''מורים ו'''מ'''שנת '''ח'''סידים) -
## '''כתב אדמו"ר הזקן''' ([[שניאור זלמן מלאדי|בעל התניא]]) - מנהג חסידי חב"ד.
# '''כתב ספרדי''' - מנהג עדות המזרח. הכתב מכונה כתב "וועליש", או כתב "מור וקציעה" כשם ספרו של הגר[[יעקב עמדין|יעב"ץ]], שבו הוא מתואר את דיניו ופרטיו.
שורה 28:
==התגים==
[[
חלק מן האותיות בכתב סת"ם מעוטרות ב'''[[תג (גופן)|תגים]]'''. התיוג נועד בעיקר ליפות את האותיות אם כי יש לו גם משמעות דרשנית ולפי ה[[תלמוד|גמרא]], [[רבי עקיבא]] היה לומד דרשות ממיקום התגים באותיות. חוסר תגים באותיות אינו פוסל את הכתב.
* מעל האותיות [[ג]], [[ז]], [[ט]], [[נ]], [[ע]], [[צ]], [[ש]] (ה[[מנמוניקה|סימן]]: שעטנ"ז ג"ץ) יש שלושה תגים.
שורה 39:
ביטוי מפורסם (שנאמר על [[רבי עקיבא]]) המבוסס על כובד המטלה אותה מבצע הסופר הוא: "מדקדק על [[קוצו של יוד]]" שפירושו שסופר הסת"ם נדרש לדקדק עד לפרט הקטן ביותר שזה הקוץ התחתון של האות יו"ד שחסרונו מעכב את כשרות האות (ראו תמונה).
==גופן דפוס==
בעקבות המעלה הרבה של הכתב האשורי בקבלה, נדפסים גם ספרים בכתב אשורי. ישנם כמה [[גופן|גופנים]] בספרים אלה. המעצבת [[פרנצ'סקה ברוך]] עיצבה [[גופן]] לדפוס המבוסס על אות סת"ם אשכנזית, לפי בקשתו של [[גרשום שוקן]].
==קישורים חיצוניים==
|