לאה רבין – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ בוט: החלפת טקסט אוטומטית (-בית חולים בילינסון +בית חולים בילינסון) |
הסרת קישורים עודפים |
||
שורה 20:
היא הביעה תמיכה ב[[שמעון פרס]] ב[[בחירות]] [[1996]], וכאשר [[בנימין נתניהו|נתניהו]] ניצח, הביעה את מר לבה ואת תסכולה מניצחון ה[[ימין (פוליטיקה)|ימין]], בציטוט המפורסם "כי בא לי לארוז מזוודות ולהתחפף מהמדינה" תוך שהיא מביעה סלידה מנתניהו. לאחר הסערה הציבורית שקמה בה נערכה התרמה ספונטנית לכרטיס טיסה עבורה, חזרה בה מדבריה.
ב[[בחירות 1999]] הביעה תמיכה ב[[אהוד ברק]] (ואף ניסתה לשכנע את ה[[רמטכ"ל]] הפורש באותה תקופה, [[אמנון ליפקין-שחק]], לחבור לאהוד ברק למען ניצחונו בבחירות, מה שלא עלה בידיה{{מקור}}). במהלך כהונתו של ברק הביעה את הסתייגותה ממנו ואמרה כי מבחינתה, פסק ברק מלהיות ממשיכו של בעלה. במיוחד חרתה לה הסכמתו של ברק לחלק את [[ירושלים]], והיא טענה כי בעלה לא היה נותן ידו לחלוקת העיר, אותה שחרר בהיותו [[רמטכ"ל]]. ב[[הבחירות לכנסת החמש עשרה|בחירות באותה השנה]] הוצבה במקום ה-120 האחרון והסמלי ברשימת [[ישראל אחת]] בראשות
ב-10 במאי 2000 פרסם העיתון "וושינגטון פוסט" שרבין לוקה בסרטן הריאה. היא קיבלה טיפולים קשים במרפאה בארצות הברית ובבית החולים בילינסון. חודש לפני מותה לקתה רבין בדלקת ריאות ואושפזה במחלקה פנימית למשך שלושה שבועות. נפטרה ב-[[12 בנובמבר]] [[2000]] ב[[בית חולים בילינסון]] ונקברה ליד בעלה ב[[הר הרצל]]. [[מצבה|מצבתם]] של השניים תוכננה על ידי האדריכל [[משה ספדיה]].
| |||