שולמית קליבנוב – הבדלי גרסאות

בהמשך עבודתה במדור נוכחה לדעת כי במוסדות המיוחדים שהוקמו לא היה די כדי לספק את הצרכים המיוחדים של חניכי המדור. בעזרתה של רות דייויס החלה להפנות חניכים וחניכות למשפחות אומנות בעיר ובכפר, לאחר שהוריהם הביולוגיים סירבו לקבלם בחזרה לחיק המשפחה. היא קבעה כללים ונהלים לסידור זה וקיימה ימי עיון ופגישות עם המשפחות האומנות.{{הערה|"[http://www.jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=DAV%2F1964%2F12%2F21&id=Ar00617&sk=59F1EFF2 משפחות אומנות נתכנסו בתל אביב]", '''דבר''', 21.12.1964.}} היא סיווגה את הילדים שנשארו במסגרת המדור לפי גילם, סוג הבעיות והקשיים מהם סבלו ודרכי השיקום הרצויות להם, דבר אשר היווה מהפכה של ממש בעולם החינוך המיוחד אשר הלך והתפתח.{{הערה|ליפשיץ, לרר. '''שולמית קליבנוב: לדיוקנה.''' עמ' 20-22.}} מחוץ ל[[עליית הנוער]] השתתפה במועצה הציבורית לחסות הנוער.{{הערה|ליפשיץ, לרר. '''שולמית קליבנוב: לדיוקנה.''' עמ' 11.}}

 

ב-[[1961]] הרצתה בפני מדריכים על תפקידו של בית ספר ל[[חינוך מיוחד]] ועל הוראת החינוך המיוחד. דבריה עיצבו את תחום החינוך המיוחד בישראל, ועד היום ניכרת השפעתה בתחום. בהרצאתה אמרה כי בית הספר לחינוך מיוחד מהווה אמצעי ראשוני לשילוב הילד במציאות חברתית נורמלית, כי בבית ספר זה יש צורך לעבוד בשיטות הוראה אינדיווידואליות, בתכנית לימודים גמישה התואמת את צורכי התלמידים הנמצאים בכיתה מסוימת, לפי הנחיות נתונות מראש, וכי מספר התלמידים בכיתה לא יכול לעלות על עשרה, כי "רק כיתה קטנה תאפשר לו למורה את הגישה האינדיווידואלית-טיפולית". עוד אמרה כי "גישתו הטיפולית של המורה תתבטא בשתיים: בידיעת מהות הקשיים ומוקדי הכישרון המיוחדים של כל ילד; בדרכי תגובה מתאימים". בהמשך, עם התקדמות על ילד וילדה, "ביה"ס מחוץ למוסד מהווה מטרה רצויה לכל ילד, כלומר: אם הגיע ילד לרמה בה הוא מסוגל מבחינת הלימודים ומבחינה אמוציונאלית לבקר בבי"ס-חוץ, ומצוי בי"ס-חוץ בעל תנאים מתאימים לקליטתו, רצוי שיבקר בו. תנאי להצלחת הדבר הוא כמובן הקשר בין ביה"ס למוסד והנכונות מצד ביה"ס להגיש לילד את העזרה הדרושה, כדי שיחזיק מעמד במסגרת ביה"ס הרגיל".{{הערה|שם=לדיוקנה14|ליפשיץ, לרר. '''שולמית קליבנוב: לדיוקנה.''' עמ' 14.}} היא הדגישה את חשיבות ההתאמה בין המסגרת החינוכית לצרכיו האישיים של כל ילד:

{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=יהיו נא הילד וצרכיו האישיים נר לרגלינו. עלינו לבחון את המסגרות רק מבחינה אחת – התאמתן לילד הנזקק בסיפוק צרכיו לבריאותו הנפשית והתפתחות בגרותו האישית.|מקור='''שולמית קליבנוב: לדיוקנה'''. עמ' 104.}}