הזכות לרמת חיים נאותה – הבדלי גרסאות

אשתו של רוזוולט, אלינור רוזוולט, לקחה על עצמה כמפעל חיים להכיל את זכות זו יחד עם זכויות חברתיות אחרות על כלל בני האדם<ref>{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=White, E.B. & Lerner, Max & Cowley, Malcolm & Niebuhr, Reinhold|שם=The United Nations Fight for the Four Freedoms|מו"ל=Washington, D.C.: Government Printing Office.|שנת הוצאה=1942}}</ref>}}. מהלך שנשא פרי ב-1948 [[ההכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם|ב'''הצהרת זכויות האדם האוניברסלית''']] שם הוכרה הזכות לתנאי מחיה הולמים תחת סעיף 25<ref>{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.un.org/en/universal-declaration-human-rights/index.html|כותרת=The Universal Declaration of Human Rights {{!}} United Nations|אתר=www.un.org|תאריך_וידוא=2016-09-10}}</ref>}}:<blockquote>''"כל אדם זכאי לרמת חיים נאותה לבריאותם ולרווחתם שלו ושל בני ביתו, לרבות מזון, לבוש, שיכון, טיפול רפואי, שירותים סוציאליים כדרוש וזכות לביטחון במקרה של אבטלה, מחלה, נכות, אלמנות, זיקנה או מחסור אחר פרנסה בנסיבות שאינן תלויות בו."''</blockquote>חיזוק להצהרה ועיגון משפטי הוצגו ב'''[[האמנה הבינלאומית לזכויות כלכליות, חברתיות ותרבותיות|אמנה הבין לאומית לזכויות כלכליות, חברתיות ותרבותיות]]'''  תחת סעיף 11<ref>{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://web.archive.org/web/20120303114220/http://www2.ohchr.org/english/law/cescr.htm|כותרת=International Covenant on Economic, Social and Cultural Rights|תאריך=2012-03-03|תאריך_וידוא=2016-09-10}}</ref>}}  המפרט כי זכותו של כל אדם לרמת חיים נאותה  כוללת את הזכות למזון, לביגוד,[[הזכות לדיור|לדיור]] ול"שיפור מתמיד בתנאי המחיה"  הזכויות ל[[ביטוח סוציאלי|ביטחון סוציאלי]] נקבעו בסעיף 9 והזכות לבריאות הכוללת נגישות לשירותי בריאות וכן למים נקיים. מזון ודיור מפורטת בסעיף 12.

ישראל הצטרפה ל'''האמנה הבין לאומית לזכויות כלכליות, חברתיות ותרבותית''' 3 ימים לאחר אישורה במליאה (דצמבר 19, 1966), אך אישורה בכנסת התקיים רק ב- 1991<ref>{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=יעל גורליק|שם=מהן זכויות חברתיתי והאם הן מגיעות לנו?|כתב עת=אתר פסק דין|קישור=http://www.psakdin.co.il/Document/%D7%9E%D7%94%D7%9F-%D7%96%D7%9B%D7%95%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%AA%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%95%D7%94%D7%90%D7%9D-%D7%94%D7%9F-%D7%9E%D7%92%D7%99%D7%A2%D7%95%D7%AA-%D7%9C%D7%A0%D7%95#.V79noZh95UQ}}</ref>}}.  לארוך השנים נעשו עשרות נסיונות לעגן את הזכות תחת חוקי היסוד <ref>{{הערה|א' פרץ, ''הצעת חוק-יסוד: זכויות'' ''חברתיות'', פ/18/256</ref>}}  כאשר בהצעה האחרונה<ref>{{הערה|{{קישור כללי|הכותב=ש' יחימוביץ, ח' כץ א' לוי-אבוקסיס, ז' אורלב, ש' מולה, ז' גלאון, א' אורבך, ד' חנין, א' כבל, נ' הורביץ וג' זחאלקה,|כותרת=הצעת יסוד: זכויות חברתיות|כתובת=http://www.acri.org.il/he/wp-content/uploads/2011/08/ACRI-social-rights-bill.pdf}}</ref>}} חברו חברי כנסת מהקואליציה האופזציה ואף מהממשלה המכהנת יחדיו.

בהעדר מסגרת חוקתית, פסיקות מערכת המשפט בישראל נעות בין דחייה להכרה מוגבלת<ref>{{הערה|{{cite journal|author1=ד' ברק-ארז|author2= א' גרוס|title=הזכויות החברתיות והמאבק על אזרחות חברתית בישראל: מעבר לזכות לכבוד|url=http://www.tau.ac.il/law/barakerez/articals/76.pdf}}</ref>}} וזאת אל אף חתימתה של מדינת ישראל על האמנה. בבג"ץ '''קונטרם'''<ref>{{הערה|{{cite book|author1=י' דותן |author2=א' בנדור|title=ספר יצחק זמיר על משפט, ממשל וחברה|chapter=הקהילה הליברלית וזכויות רווחה כזכויות יסוד: עיון בהלכת קונטרם}}</ref>}} טען השופט [[יצחק זמיר]] כי על השלטון להבטיח גם את רווחת האדם ואת הצדק החברתי כדי  שכל אדם  יהנה  בפועל ולא רק להלכה מזכויות האדם.

כיוון שהבג"צ לא עסק בנושא ישירות אמירה זו הייתה בגדר חשיפת דעה ולא תקדים.  הגישה הרווחת כיום כלפי הזכות הינה עמדותו של [[אהרן ברק|אהרון ברק]] כי ניתן להגן על מספר אספקטים של תנאי מחיה הולמים בהתבסס על חוק יסוד כבוד אדם, שכן תנאי מחסור חמורים פוגעים בכבודו של האדם<ref>{{הערה|[[בג"ץ]] ''גמזו'', 366/03 388/03 http://elyon1.court.gov.il/Files/03/660/003/a39/03003660.a39.HTM</ref>}}.:

בפועל בפסיקה זו הוכרו רק חלק מאספקטים של הזכות, ואספקטים אחרים הושמטו, כגון ביגוד ושרותים סוציאלים. גם התחומים שנכללו בפסיקה כגון דיור וביטחון כלכלי, הוכרו ברמה בסיסית של "מודל המחסור קיומי". עקב כך, בשנים לאחר מכן, עם החלשותה של מדיניות הרווחה בישראל, נטה בג"ץ על פי רוב לפסול עתירות בנושא, כאשר לא ניתן להוכיח באופן מוחלט כי חייהם של העותרים לאחר הקיצוץ אינם עומדים בסטנדרטים הבסיסיים של תנאי מחיה הולמים. דוגמאות לכך אפשר לראות בבג"ץ '''מנור'''<ref>{{הערה|בג"ץ 108/70 '''מנור נ' שר האוצר'''</ref>}} ובג"ץ '''[[בג"ץ מחויבות לשלום וצדק חברתי|עמותת מחויבות לשלום וצדק חברתי]]''' בהם תנאים הכלכלים של העותרים הורעו בכ-30% על ידי קיצוץ בקצבאות זקנה והבטחות הכנסה. בבג"ץ מנור הוסכם על ידי חלק מהשופטים כי אכן יש פגיעה בזכויות האדם, אך לא ניתן לגזור מתוך חוקי היסוד סתירה לקיצוץ. בבג"ץ עמותת מחויבות לשלום וצדק חברתי הוצא למדינה צו המדינה על ידי השופטת דורית בייניש להציג את מסמך עקרונות המגדיר מהו הסטנדרט לקיום אנושי בכבוד שמנחה את המדינה בפעולותיה, אך על רקע ביקורת פוליטית רבה בוטל הצו, והעתירה נפסלה.