מאזן תשלומים – הבדלי גרסאות

בעוד המרקאנטליזם נכנע ל[[כלכלה קלאסית|כלכלה הקלאסית]], שיטות גולמיות אלו הוסדרו מאוחר יותר ב[[המאה ה-19|מאה ה-19]] על ידי [[בסיס הזהב]], אשר קושרו ל[[בנק מרכזי|בנקים מרכזיים]] מדינתיים, באמצעות הסכמה על המרת "מטבע קשה" בזהב. לאחר [[מלחמת העולם השנייה]], שיטה זו הוחלפה במנגנון מוסדי [[שיטת ברטון וודס|ברטון וודס]] ([[קרן המטבע הבינלאומית]] ו[[הבנק להתיישבויות בינלאומיות]]) אשר הצמיד מטבעות של המדינות המשתתפות כנגד [[דולר אמריקאי|הדולר האמריקאי]], אשר היה ניתן לפדותו באופן נומינלי בזהב. ב[[שנות ה-80 של המאה ה-20]] הופסק פדיון זה, דבר אשר הותיר את השיטה ללא בסיס רשמי. יש הגורסים שצריך להיצמד למחיר ה[[נפט]], [[משאב]] נדרש בצורה כלל עולמית עקב התלות הגדולה של [[תשתית ההון]] על [[אספקת נפט|אספקת הנפט]]. מאחר ש[[אופ"ק]] מתמחרת נפט בדולרים אמריקאים, הדולר האמריקאי עודנו המטבע המרכזי בשיטה זו, אולם לאחרונה החל ה[[אירו]] לאתגר את עליונות הדולר במידה הולכת וגוברת, ובמידה מסוימת, גם את ה[[ין|ין היפני]].