קדיש סילמן – הבדלי גרסאות

==תולדות חייו==

[[קובץ:Kadish Silman street.JPG|שמאל|ממוזער|200px|רחוב יהודה קדיש סילמן בתל אביב]]

בשנת [[1905]] נשא לאשה את אסתר כהן, בת עיירתו.

 

 

ב-1909 הייתה משפחת סילמן אחת מ־66 המשפחות שחברו לאגודת [[אחוזת בית]] להקמת העיר [[תל אביב]]. סילמן [[הגרלת המגרשים|הגריל את המגרש]] ב[[רחוב ליליינבלום]] 30.

בהמשך מכר סילמן את ביתו ועבר לירושלים, שם היה בין מייסדי [[הגימנסיה העברית רחביה]], לימד עברית ב"בצלאל" ("הצבי" 12.4.1910) ומראשי "[[ועד הלשון העברית|ועד העברית]]" בעת [[מלחמת השפות]]. לאחר מכן עבר ל[[חיפה]] ולימד ב[[בית הספר הריאלי העברי]]. ב-[[1923]] שב לירושלים, והיה בין מייסדי [[בית הכרם|שכונת בית הכרם]]. סילמן, שהיה זה שהעניק לשכונה את שמהּ, כיהן כיו"ר ועדת התרבות של השכונה. הוא נשא נאומים והרצאות שזכו להצלחה רבה. ביתו בבית הכרם היה בית-ועד לסופרים ומשוררים רבים, ובהם [[חיים נחמן ביאליק]], [[ר' בנימין]], [[ש"י עגנון]], [[אורי צבי גרינברג]], [[יהושע ייבין]], [[דוד תדהר]] ואחרים. באותן שנים לימד תנ"ך ו[[דקדוק]] בגימנסיה ברחביה, כפי שמתארת תלמידתו [[שולמית לסקוב]]:

{{ציטוט|תוכן="תנ"ך ודקדוק היה מלמד אותנו קדיש יהודה סילמן... מראהו היה כשל כדור ממש: גוץ, מגודל כרס, ראש עגול מאד ונטול שיער. כל אימת שהיינו מסיימים ספר מן התנ"ך היינו חוגגים אתו מסיבת סיום, שעיקרה פיצוחים ואבטיחים. חובב גדול של חגיגות אלה היה סילמן... המסיבות רבו מאד כמובן כאשר למדנו את [[תרי עשר]], כמעט מסיבה לשיעור. בכל זאת אחטא לאמת אם לא אומר שסילמן הקנה לנו משהו בדקדוק."|מקור=שולמית לסקוב, '''לפנים''', [[הוצאת הקיבוץ המאוחד]], בני ברק 2010 עמ' 80}}

 

גם אסתר רעייתו עסקה בענייני ציבור והייתה פעילה בוועדת התרבות של בית-הכרם ובבית העם בירושלים, היא הייתה מחלוצות המאבק ל[[זכויות האישה]] ולהקניית הלשון העברית.

בזמן [[ירושלים המחולקת|השלטון הירדני]] חולל קברו ועקבותיו אבדו.

 

 

==יצירתו==