האישי הוא הפוליטי – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מקור |
מאין תקציר עריכה |
||
שורה 3:
'''האישי הוא פוליטי''', או '''"הפרטי הוא פוליטי" '''הוא טיעון פוליטי שהפך למטבע לשון נפוצה. האישי הוא הפוליטי מדגיש את ההשפעה של מבנים חברתיים והפוליטיים על הניסיון האישי. מצבים שנחשבו כ"מצבים אישים" למשל יחסים בין בני זוג, או ההחלטה אם ללדת או להפיל, מושפעים ונקבעים על בסיס מנורמות פוליטיות וחברתיות. נושאים שנחשבו כ"פרטיים" ולכן לא מתאימים לדיון בעולם הציבורי, כמו [[אלימות במשפחה]], [[מניעת הריון|אמצעי מניעה]], [[אונס]] וכדומה – הם נושאים שתנועה הפמיניסטית דורשת שיתקיים בגינם דיון ציבורי והכרעות בתחום הפוליטי.
הטיעון האישי הוא הפוליטי שולל את התפיסה הפילוסופית המודרנית של הפרדה בין הספרה הפרטית לציבורית<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Kristin A. Kelly|שם=Private Family, Private Individual: John Locke's Distinction Between Paternal and Political Power|כתב עת=Social Theory and Practice|כרך=Vol. 28, No. 3|עמ=361-380|שנת הוצאה=2002|קישור=http://www.jstor.org/stable/23562052?seq=14#fndtn-references_tab_contents}}</ref>. הבסיס התאורטי להפרדה המודרנית בין פרטי לציבורי הונח על ידי הפילוסוף [[ג'ון לוק]], שטען שקיימים שני סוגים שונים של צרכים אנושיים, המתמלאים באמצעות שני מוסדות שונים ונפרדים: המשפחה והמדינה: הצורך האינטימי, הרגשי והמיני, מנגנונים של עזרה ותמיכה מתמלאים על ידי המשפחה. אלו הם צרכים טבעיים. ואילו הצורך בסדר חברתי, מניעת קונפליקטים ופתרון בעיות מתמלאים על ידי המדינה<ref>{{צ-ספר|מחבר=John Locke|שם=Two Treatises of Government|מו"ל=|שנת הוצאה=|פרק=Second Treatise, section 77|קישור=https://en.wikisource.org/wiki/Two_Treatises_of_Government}}</ref>.
השימוש הרחב באמרה החל באספות של תנועת הסטודנטים והגל השני של הפמיניזם הל מסוף שנות השישים של המאה הקודמת. הרעיונות של התנועה הפמיניסטית בשנות ה-60 וה-70 אתגרו את התפיסות של ה[[משפחה|משפחה הגרעינית]] ואת ערכי המשפחה המקובלים.<ref name="Harutyunyan2009p50">Angela Harutyunyan, Kathrin Hörschelmann, Malcolm Miles (2009) ''Public Spheres After Socialism'' [http://books.google.com/books?id=4tSjNwjax4YC&pg=PA50 pp.50-1]</ref> האמרה משמשת כמטבע לשון ביקורתית של [[פמיניזם רדיקלי|הפמיניזם הרדיקלי]], תוכניות ללימודי נשים ופמיניזם בכלל.<ref>"The great trust of radical feminist writing has been directed to the documentation of the slogan 'the personal is political.'" </ref><ref>"At the heart of Women's Studies and framing the perspective from which it proceeds was the critical insight that 'the personal is political.'" </ref> בניגוד [[פמיניזם ליברלי|לפמיניזם הליברלי]] שביקש לפלס לנשים מקום במסגרות גבריות (זכות הצבעה, למשל), האמרה האישי הוא הפוליטי שמה זרקור על כך שהמסגרות הגבריות הן אלו שעיצבו את אי השוויון בחברה.
| |||