האישי הוא הפוליטי – הבדלי גרסאות

השימוש הרחב באמרה החל באספות של קבוצות פמיניסטיות רדיקליות עם פרסום המאמר כחלק מביקורת על התפיסות שלמבנה ה[[משפחה|משפחה הגרעינית]] וערכי המשפחה.{{הערה|שם=Harutyunyan2009p50|Angela Harutyunyan, Kathrin Hörschelmann, Malcolm Miles (2009) ''Public Spheres After Socialism'' [http://books.google.com/books?id=4tSjNwjax4YC&pg=PA50 pp.50-1]}}.  האמרה הפכה למטבע לשון ביקורתית של [[פמיניזם רדיקלי|הפמיניזם הרדיקלי]], תוכניות ללימודי נשים ופמיניזם בכלל{{הערה|"The great trust of radical feminist writing has been directed to the documentation of the slogan 'the personal is political.'" }}{{הערה|"At the heart of Women's Studies and framing the perspective from which it proceeds was the critical insight that 'the personal is political.'" }}. בניגוד [[פמיניזם ליברלי|לפמיניזם הליברלי]] שביקש לפלס לנשים מקום במסגרות גבריות (זכות הצבעה, למשל), האמרה האישי הוא הפוליטי שמה זרקור על כך שהמסגרות הגבריות הן אלו שעיצבו את אי השוויון בחברה.