שופר קודו – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
MathKnight (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
|||
שורה 1:
[[
'''שופר קודו''' (מכונה לעתים בטעות '''שופר דישון'''), הוא [[כלי נשיפה]] שמקורו באנטילופת ה[[קודו (סוג)|קודו]] האפריקנית, אשר משמש ב[[אפריקה]] עד היום באופן מסורתי למטרות פולחן וכאמצעי איתות. בקרב [[יהדות תימן]] נהגו להשתמש במשך מאות שנים ב[[שופר]] זה לצורך [[תקיעת שופר]] ב[[ראש השנה]] ומסיבה זאת הוא מוכר גם כ'''שופר תימני''', אך ישנה מחלוקת נרחבת לגבי כשרותו. זוהי קרן ארוכה ומסולסלת אשר מייצרת מספר סוגי צלילים, והקול שלה חזק ועמוק יותר משופר רגיל.
==מקור==
[[קובץ:Tragelaphus strepsiceros ♂ (head).jpg|ממוזער|שמאל|200px|[[קודו גמלוני]] זכר, עם זוג קרניים מסולסלות ומרשימות.]]
ה[[קודו (סוג)|קודו]] הוא סוג של [[אנטילופה]] חיננית ומרשימה בשבט [[סלילני קרניים]] שבמשפחת ה[[פריים]]. בסוג זה כלולים 6 מינים, רובם בגובה מטר ומעלה, אך יש מספר מינים קטנים יחסית. השופרות המסולסלות נעשות בעיקר מקרני המין הגדול בסוג - [[קודו גמלוני]] - שלו יש את הקרניים הגדולות, הארוכות והמסולסלות ביותר. הוא נפוץ למדי ומצוי ב[[מזרח אפריקה|מזרח]] [[מרכז אפריקה|מרכז]] ו[[אפריקה הדרומית|דרום]] אפריקה. המין השני שלו קרניים זהות יחסית מבחינת הסלסולים הוא המין [[קודו זוטר]], אך לא ברור עד כמה נעשה השימוש בקרניו לשופרות; הוא מוגבל ל[[מזרח אפריקה]]. למינים אחרים כמו ה[[בונגו (בעל חיים)|בונגו]] המצוי ביערות הטרופיים או [[קודו ההרים]] האנדמי ל[[אתיופיה]] יש לקרניים לא יותר מסלסול אחד. סוגים אחרים שלהם קרניים מסולסלות דומות הם [[יעל בורג]] ו[[דישון מקראי]], אך לא ידוע על שימוש בקרניהם לשופרות.
==מראה==
לקודו הגמלוני כאמור, יש את הקרניים הארוכות והמרשימות ביותר אשר נדמות ל[[בורג]] או [[חולץ פקקים]] ולכן משתמשים בעיקר בקרניו עבור יצירת שופר קודו. אורכה של הקרן הוא 100 עד 140 ס"מ, והממוצע הוא 120 ס"מ.{{הערה|שם=אולט|1=[http://www.ultimateungulate.com/Artiodactyla/Tragelaphus_strepsiceros.html מידע על קודו גמלוני] באתר Ultimate Ungulate.}} האורך המרבי שתועד עד היום היה 180 ס"מ.{{הערה|שם=שיא-קרן|{{צ-ספר|מחבר=Ronald M. Nowak|שם=Walker's Mammals of the World|מו"ל=JHU Press}} ([https://books.google.co.il/books?id=7W-DGRILSBoC&pg=PA1136&lpg=PA1136&dq=length+of+horn+of+Tragelaphus+strepsiceros&source=bl&ots=WKC2jMKxZG&sig=of87Tz1PKNwzkjRbCb8LtSsrNKw&hl=iw&sa=X&ved=0CCoQ6AEwBTgKahUKEwjxvrPL7fjHAhXK0xoKHattDvE#v=onepage&q=length%20of%20horn%20of%20Tragelaphus%20strepsiceros&f=false עותק] ב[[גוגל ספרים]]) - עמ' 1137.}} לקודו הגמלוני יש לרוב 2.5 סלסולים ולעתים גם 3 סלסולים. מבנה הסלסולים משתנה: לעתים כל סלסול צומח מעל קודמו כך שהקרן נראית בכללי ישרה, ולעתים כל סלסול יתרחק מקודמו כך שמוטת הקרניים תהיה גדולה למדי ואנכית. הקרניים עבות יחסית בבסיס, והופכות לצרות ודקות ככל שהמרחק מהבסיס גודל; בקצה הקרן למשל, הקרן חדה מאוד. לאורך הקרן יש טבעות וחריצים קטנים ובהירים, שנעלמים לקראת סוף הקרן. הצבע הטבעי של הקרן נע בין [[שחור]] ל[[אפור]] כחלחל או [[חום (צבע)|חום]] כהה, בעוד שהחוד של הקרן יהיה בהיר יותר. זכרי הקודו הם היחידים שמתאפיינים בקרניים. קרניו של הקודו בדומה לשאר הפריים עשויות מ[[קרטין]] קשה המקיף בליטת עצם גדולה מהמצח.
==הכנה==
[[קובץ:Jemenittisk sjofar av kuduhorn.jpg|ממוזער|שמאל|240px|שופר קודו גמור ומלוטש.]]
שורה 13 ⟵ 16:
בעוד שברוב קהילות ישראל נהגו [[תקיעת שופר|לתקוע]] ב[[ראש השנה]] בשופר מקרן ה[[כבש הבית|איל]], ב[[יהדות תימן]] נהגו לתקוע מאז ומקדם בשופר הקודו. השופרות הגיעו לתימן ככל הנראה מ[[אתיופיה]] הסמוכה אשר שוכנת מעבר למיצרי [[באב אל-מנדב]] ובה מצויים מספר מיני קודואים. עולי תימן שבאו לארץ הביאו איתם גם שופרות הקודו שקיבלו את הכינוי '''שופר תימני''', ורבים מהם נוהגים לתקוע בו עד היום. ה[[שד"ר]]ים שהגיעו לתימן היו הראשונים שתיארו את השופר התימני. בשנת [[1851]] ביקר בתימן השד"ר [[יעקב ספיר]] אשר סייר בקהילות שם והעלה את רשמיו על הכתב. בין השאר הוא כתב:
{{ציטוט|מרכאות=כן|גם כי היה עמדי מן המוכן שופר של איל ותקעתי בו חובת היום, נסיתי לתקוע גם בשופר שלהם, וכן הוא בכל ארץ תימן, באֵין להם שופרות של איל, או כי לא ידעו לעשותו, הם תוקעים בשופר של [[יעל]] ארכו כשתי אמות ומפולתל...וקולו גדול ומרעיד יותר משל איל.|'''אבן ספיר''', דף קיא ע"א.}}
===המחלוקת לגבי כשרותו===
בשנת [[1887]], יצא השד"ר יחזקאל שאול רופא מ[[טבריה]] לצורך גיוס כספים בתימן. בחזרתו הוא הביא משם שופר קודו לחכמי טבריה אשר כתבו על כך:{{הערה|שם=שופרא}}
שורה 34 ⟵ 38:
בקרב אוהדי הכדורגל האפריקנים, נפוץ השימוש ב[[וובוזלה]] - [[חצוצרה|חצוצרת]] פלסטיק באורך של 65 ס"מ המשמיעה קול המזכיר נהמת פילים או זמזום דבורים. הוובוזלה שווקה לראשונה בייצור המוני על ידי חברה דרום אפריקנית בשנת 2001, ועד מהרה הפכה לפופולרית במשחקי הכדורגל בקרב האוהדים. בשנת 2009, רשות השימור של דרום אפריקה הציגה את ה'''קודוזלה''', מעשה ידיה של יצרנית דרום אפריקנית.{{הערה|1=[http://www.20min.ch/sport/fussball/story/21290245 {{כ}} Noch mehr Lärm: Hier kommt die Kuduzela]}} הקודוזלה היא חיקוי של הוובוזלה, אך היא מעוצבת בדומה לקרני הקודו הגמלוני וצבועה לרוב בצבעים דרום אפריקנים (שחור, אדום, ירוק וצהוב).{{הערה|1=[http://earthafricacurio.com/african-crafts/kuduzela-detail {{כ}} ראו תמונה]}}{{הערה|1=[http://www.buy-vuvuzela.com/kuduzela {{כ}} Kuduzela]}} הקודוזלה הפכה להיות פופולרית אף יותר מהוובוזלה המקורית, והיא בעלת קול חזק יותר. השימוש בכלים אלו במשחקי הכדורגל נתון במחלוקת הן בשל הרעש הרב שהם גורמים, והן בשל החשש שהם ישמשו כנשק בידי האוהדים. מהחברה שמייצרת את הקודוזלה טוענת מנגד, שבגרסה חדשה של הכלי האוקטבה הופחתה ל-20 דציבלים ומכיוון שהכלי נשבר כשמנסים להכות בו אין חשש לשימוש בו למטרה זאת.{{הערה|1=[http://www.telegraph.co.uk/sport/football/world-cup/7837629/Vuvuzela-too-loud-Wait-for-the-kuduzela.html {{כ}} Vuvuzela too loud? Wait for the kuduzela]}}
==בתנועת הצופים==
בשנת [[1890]], קצין בריטי בשם [[רוברט באדן פאוול]] השתתף במלחמות של האימפריה הבריטית נגד שבטי המאטאבלה באזור הידוע כיום כ[[זימבבואה]]. במהלך הקרב הוא הבחין שלוחמי המאטבאלה משתמשים בקולות מוזרים כדי להעביר איתותים אחד לשני על המצב שלהם במערכה. בתום הקרב הוא ראה שמדובר בשופרות קודו אשר מסוגלים להעביר אותות על פני מרחקים ארוכים בשל קולם העמוק, והוא החליט לקחת אחד מהם לביתו בבריטניה כמזכרת מהקרב. בשנת [[1907]], פאוול הקים את מחנה הנוער הראשון על האי ברונסה בבריטניה עבור שיפור הכושר הגופני של הנערים, והוא היה מעיר אותם מדי בוקר באמצעות הקולות של שופר הקודו; מחנה זה הוביל ללידתה של תנועת [[הצופים]] העולמית. בשנת [[1919]], נערך קורס מדריכי הצופים הראשון בפארק גילוואל מחוץ ללונדון, בו נעשה שימוש בשופר הקודו של פאוול עבור מספר סוגי איתות.
בשנת [[1929]], תנועת הצופים העולמית חגגה את יום ההולדת ה-21 של התנועה בפארק החצים בבירקהנד שבאנגליה, ופתיחת האירוע הייתה כאשר פאוול תקע בשופר הקודו שלו. בשנת [[2007]], תנועת הצופים העולמית חגגה 100 שנים להקמתה על האי ברונסה בבריטניה שבו התרחש מחנה הצופים הראשון, ובו השתתפו צופים מכל בעולם שנבחרו על ידי ארגוני הצופים במדינתם. פיטר דאנקן - יושב ראש איגוד הצופים בבריטניה, פתח את האירוע על ידי תקיעה בשופרו המקורי של רוברט באדן פאוול. גם כיום ישנם מחנות צופים ברחבי העולם המשתמשים בשופר הקודו. שופר הקודו המקורי של פאוול נמצא במוזיאון של גילוואל.
== גלריה ==
<gallery widths=200 heights=220>
קובץ:PikiWiki Israel 38183 Western wall.jpg|ממוזער|שמאל|280px|'''שופר קודו''' הידוע גם כ'''שופר תימני''', על רקע [[הכותל המערבי]]
File:Flickr - Government Press Office (GPO) - Blowing the Shofar at the Western Wall.jpg|יהודי דתי עם '''שופר תימני''' ב[[הכותל המערבי|כותל המערבי]].
File:Old Jerusalem Hurva square Shofars.jpg|'''שופרות קודו תימניים''' ב[[בית הכנסת החורבה]] ב[[העיר העתיקה|עיר העתיקה]] ב[[ירושלים]].
File:Alvin Curran plays shofar at CJM window 2009.jpg|אדם תוקע ב'''שופר תימני''' במוזיאון היהודי ב[[סן פרנסיסקו]].
</gallery>
==קישורים חיצוניים==
*[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4568453,00.html {{כ}} כשתימני ופולני תוקעים (בשופר), זה לא נשמע אותו דבר.] משה גלנץ, 10 בספטמבר 2014.
שורה 44 ⟵ 59:
*[http://www.israel-catalog.com/judaica/shofarot/yeminite-kudu {{כ}} תמונות של שופרות קודו לנוי]
* {{וידאו}} ראובן מזרחי, [https://www.youtube.com/watch?v=9TMGL7gBSqg תקיעת שופר (שופר תימני מסולסל)], [[יוטיוב]]
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ראש השנה]]
[[קטגוריה:כלי נשיפה]]
|