שופר קודו – הבדלי גרסאות

{{ציטוט|מרכאות=כן|גם אודות מין השופר, שהביא עמו הרב השד"ר מהר"ר יחזקאל שאול רופא הי"ו, הנה מין השופר כזה שיהיה מהכבשים לא נמצא כלל וכלל במחוזותינו, גם מימינו לא שמענו כזה. הנה כן על מעלת כבוד תורתכם לחקור דבר אודותיו, ושלום.|מתוך הספר "שד"רים בלתי נודעים לתימן" של הרב [[יוסף צוברי]].}}

בתקופה זו למעשה החלה המחלוקת לגבי כשרותו של השופר התימני בין הזרמים ביהדות תימן ובקהילות ישראל האחרות במקביל למחלוקת לגבי מנהג הספד תלמיד חכם ביום טוב שני של גלויות. המצדדים בפסילת שופר הקודו מסתמכים בעיקר על דברי רבי [[סעדיה גאון]]:

ועל הלכות שופר, סוכה ולולב ב[[משנה תורה]], שבהם ה[[רמב"ם]] כותב:

{{ציטוט|מרכאות=כן|ושופר שתוקעין בו בין בראש השנה ובין ביובל, הוא קרן הכבשים הכפוף. וכל השופרות חוץ מקרן הכבש פסולין|[[משנה תורה]], הלכות שופר, סוכה ולולב פרק א' הלכה א'.}}

הרב [[עמרם קורח]] שהיה הרב הראשי האחרון של יהדות תימן, מנה בספרו "סערת תימן" את השופר התימני כבין המנהגים הבודדים שבהם יהודי תימן לא נהגו כפי הרמב"ם. וכך כותב הוא בספרו:{{הערה|שם=שופרא}}

{{ציטוט|מרכאות=כן|שופר של ראש השנה, שהיו נוהגים לתקוע בו - ארוך וכפוף, שתים או שלוש כפיפות, וקולו צח ומחריד. יש אומרים, שהוא של חיה הדומה למין הכבשים. על כן לא חשו לחומרתו (של הרמב"ם) שאין כשר אלא קרן הכבשים, יען ראו כי יש בשופר זה נוי מצוה בקומתו, וקולו יותר מקרן הכבשים, ועד היום תוקעין תקיעת מצוה בשופר זה,על פי הוראת הגאונים שכל השופרות הכפופים כשרים לכתחילה.|'''סערת תימן''', ירושלים תשי"ד עמוד צט'.}}

==ב[[אפריקה]]==

[[קובץ:Shona witch doctor (Zimbabwe).jpg|ממוזער|שמאל|220px|[[רופא אליל]] משבט השונה תוקע בשופר קודו.]]