מכתבי תענך – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הסרת תו כיווניות |
מ ויקיזציה, ניסוח |
||
שורה 1:
'''מכתבי תענך''' הם שלושה עשר לוחות שהתגלו ב[[אתר ארכאולוגי|אתר הארכאלוגי]] [[תל תענך]] בדרום [[עמק יזרעאל]]. הלוחות כתובות ב[[כתב יתדות|כתב היתדות]] ה[[אכד]]י על גבי [[חרס|חומר]] (בדומה ל[[מכתבי אל עמרנה]]). 12 תעודות התגלו בחפירות של 1903–1904, ותעודה נוספת התגלתה על ידי אלברט גלוק בשנת 1968. התעודות הן מתקופה שקדמה לתקופת [[אל עמרנה]] והן [[תיארוך|מתוארכות]] ל[[תקופת הברונזה המאוחרת א]] (1470-1550 לפנה"ס לערך), אבל מבחינת סגנונן שייכות לאותה תרבות.{{הערה|ציפורה כוכבי-רייני, למלך אדוני: מכתבי אל-עמארנה, ירושלים, [[מוסד ביאליק]], 2005 עמוד 14}}. התעודות הן חלק מאוסף ה[[המוזיאונים לארכאולוגיה של איסטנבול|מוזיאון למזרח התיכון הקדום]] השוכן ב[[איסטנבול]].
בנוסף לתעודות אלה נחשפה קבוצה של תעודות מ[[כנען]] ב[[כאמד א-לוז]] היא כּוּמידוּ במכתבי אל-עמארנה, השוכנת היום בלבנון.
שורה 9:
שני המכתבים הנוספים הינם מכתבי מושלים שכנים. מכתב מס' 2 נשלח ממושל בשם "אַחִיַמִי". במכתבו הוא מספר שנשאר לבד בבית ריק ומבקש מתלוישר שישלח אליו קשת, יתרים לקשת, גלגלי מרכבה, שני בגדים וחנית נחושת. במכתב נוסף, מושל בשם "אֶחְלִיתֶשוּבּ" מבטיח להחזיר חמישים שקל כסף, מבקש עצים ו[[מור (בושם)|מור]], ומציע את אחת השפחות שלו לצורך מכירה או נישואים. במכתבים אלה התגלו סימני [[כנענית]], יחד עם ביטויים בבליים שכיחים.
ברשימות המינהליות נזכרים כ-90 שמות, כ-60% מהם הם שמות שמיים צפון-מערביים, ו 20% שמות [[חורים|חוריים]]-[[אנטוליה|אנטוליים]] או הודו-אריים. כן נזכרות מספר ערים במרחב הכנעני שהיו להן קשרים עם העיר תענך, ביניהן העיר הקדומה [[
הארכאולוג [[בדז'יך הרוזני]] שהצטרף לחפירותיו של [[ארנסט זלין]] לאחר גילוי המכתבים, פרסם בדוחות החפירה את העתקי המכתבים.{{הערה|אלברט א' גלוק, "תענך", [[האנציקלופדיה החדשה לחפירות ארכאולוגיות בארץ ישראל]], [[החברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה]], כרך 4, עמודים 1615-1614}} בשנת 2005 פורסם הפענוח של ארבעת המכתבים השלמים בשפה העברית, בספרה של [[ציפורה כוכבי-רייני]] "למלך אדוני - מכתבי אל-עמארנה".
| |||