מלחמת האזרחים הסינית – הבדלי גרסאות

בשנות הב-201927 ירדופתח הקומוניסטיםצ'אנג קאי שק במסע חיסול נגד חברי המפלגה הקומוניסטית, ופעילי המפלגה נאלצו לרדת למחתרת בערים, או להימלט לאזורי הכפר, שם החלו במרידותלארגן מרידות חמושות כנגד שלטון הקוומינטנג. מרידות אלו החלו ב[[התקוממות נאנצ'אנג]] ב-[[1 באוגוסט]] [[1927]]. הקומוניסטים השתמשוהצליחו באיכריםלגייס את תמיכת האיכרים המקומיים, באמצעות ביצוע רפורמות אגרריות ומדיניות חלוקת ללחימהאדמות, והשתלטו על מספר אזורים בדרום המדינה.

קאי שק לא ויתר והמשיךוניסה לרדוףלחסל אותםאת בחמישההאזורים שבשליטה קומוניסטית באמצעות שורת מתקפות, שנודעו בשם "מסעות כיתור". המסע הראשון והשני נחלו כישלון, לאחר שהכוחות הלאומניים ספגו תבוסות מידי הכוחות הקומוניסטיים, והשלישי בוטל בשל [[הפלישה היפנית למנצ'וריה]]. מסע הכיתור הרביעי נחל הצלחות ראשוניות, אך צבאותיו של קאי שק ספגו אבדות כבדות כאשר ניסו לחדור ללב "הרפובליקה הסובייטית הסינית" של [[מאו דזה דונג]]. בכל מסעות המלחמה האלו טורי הלאומנים חדרו במהירות ובעוצמה על שטחי הקומוניסטים אבל נבלעו בשטחי הכפר העצומים ולא הצליחו לשמור על דריסת רגלם באזור.

במסע החמישי באוקטובר [[1934]] נלחמו קאי שק ואנשיו, שכללו 700,000 איש, נגד 150,000 איש בלבד. הפעם לא חדרו הלאומנים במהירות לעבר שטחי האויב אלא הקימונקטו מצודותבטקטיקה בסבלנותשל כדיכיתור לנתקומצור, כאשר הם מהדקים בהדרגה את מקורותטבעת האספקההכיתור שלסביב האזור שבשליטה קומוניסטית, ומנתקים את הקומוניסטים ממקורות האספקה שלהם. בסופו של דבר נאלצו הקומוניסטים נסוגולנטוש צפונהאת האזורים שבשליטתם בדרום סין, והחלוופתחו ב[[המצעד הארוך|מסע ארוך]] צפונה, בובמסגרתו הם נלחמו באימתנינגד הטבעהצבאות ובלאומניםהלאומנים ובבעליובעלי בריתם, לעברונאבקו מקוםבאיתני הטבע, עד שהגיעו לבסוף למקום מבטחים בצפוןבמחוז ב[[שאאנשי]]. ביוני [[1935]] הסתיים המסע כשלקומוניסטים נותרו רק כ-8,000 אנשים. המסע העלה את הפופולריות של הקומוניסטים וגם את של המנהיג העולההחדש של המפלגה הקומוניסטית, [[מאו דזה-דונג]], שהפך לימים מנהיג סין.