רמון דקר – הבדלי גרסאות

דקר נולד ב-5 בספטמבר 1969 בעיר ברדה (Breda) בדרום [[הולנד]] לאם חד הורית. לאחר שהתנסה בג'ודו ובאגרוף, החל דקר את אימוניו במועדון הקיקבוקסה[[קיקבוקס]] המקומי של המאמן קור האמרס בגיל 12. אמו של רמון וקור האמרס הפכו לזוג בעקבות היכרותם.

בגיל 16 רמון דקר עלה לקרב הזירה הראשון שלו במשקל 55 ק"ג וניצח בנוקאאוטב[[נוקאאוט]] קיקבוקסר מנוסה ממנו בהרבה. במהלך השנתיים הבאות המשיך דקר בשרשרת ניצחונות וסומן ככוכב עולה בשמי הקיקבוקס ההולנדי. הדבר לא נעלם מלוחם אחר, רוב קיימן. אמרגנו של קיימן זיהה את הפוטנציאל והחל לנהל את הקריירה של דקר, בעוד קור האמרס נשאר אחראי על האימון עצמו. קיימו ודקר החלו להתאמן ביחד והפכו לחברים.

בגיל 18 זכה דקר בתואר הראשון שלו, אלוף הולנד של ארגון MTBN במשקל נוצה. דקר ניצח בנוקאאוט מרהיב בבעיטה לראש לוחם בשם ראניקסון ממכון צ'קוריקי באמסטרדםב[[אמסטרדם]], ממנו יצאו שמות גדולים כמו באדר הארי, פיטר ארטס, גילברט בלנטיין (שנלחם שלוש פעמים מול דקר), פרי אובדה ועוד רבים וטובים, ביניהם הלוחם הישראלי אבנר שלום.

השניים נפגשו לראשונה ב-21 באפריל 1991 בפריז. דקר עלה לא מוכן פיזית לקרב לאחר שפחות מחודש לפני כן התחרה מול התאי סיאנגטיאנוי בטוקיוב[[טוקיו]], [[יפן]], וניצח בנקודות לאחר קרב מתיש. קובן ניצל זאת והימם את דקר במגל שמאלי שהוריד את ההולנדי לקנבס. דקר הודה לאחר הקרב שקובן הפתיע אותו בעוצמת המכות שלו ובעבודת הידיים הטובה, אולם באותה נשימה הבטיח שהקרב החוזר יהיה שונה לחלוטין.

הקרב החוזר נקבע ל-6 באוגוסט 1991, באצטדיון הבית של קובאן, אצטדיון לומפיני בבנגקוקב[[בנגקוק]]. באותה העת דקר כבר היה מוכר לקהל התאי מקרבות קודמים באצטדיון, אולם איש לא שיער מה עומד להתפתח בסיבוב הראשון. כבר בדקה השנייה הצליח דקר לפגוע עם ברכייה מדויקת בפניו של קובאן ולאחר מכן ניצל זאת ותפס את התאי בפינה עם סדרת מכות ידיים שהובילה את השופט לעצור את הקרב לחייב את קובאן בספירה ראשונה לחובתו. מייד עם חידוש הקרב תפס דקר את קובאן במרפק ימני ולאחריו מגל שמאלי וימני שהורידו את קובאן לקנבס באופן סופי. הניצחון הכה בהלם את עולם המואי תאי בתאילנד.

רמון דקר היה מהמערביים הבודדים שנלחם בעלית הלוחמים התאים, בזירות המובילות ובחוקי מואי תאי מלאים. דקר החל את הקריירה שלו כלוחם קיקבוקס וככזה סגנונו הותאם לחוקי קיקבוקס מערביים. המעבר ללחימה בתאילנד הבהיר לו כי עליו לשנות את סגנון הלחימה לכזה אשר יאפשר לו להתמודד בהצלחה עם האלמנטים שהתאים חזקים בהם במיוחד: מכות המרפק והברכיים. דקר הבין כי הוא מפסיד קרבות לא מפני שהוא פחות טוב מהמתמודדים מולו כי אים מפני שצבירת הנקודות שלו נמוכה עקב סיגנונו המערבי. לדוגמה, מכות ידיים תחת חוקי מואי תאי מעניקות ניקוד נמוך יותר מברכיות או שליטה בקלינץ'. דקר שינה את סיגנונו ואת קצב הקרב והתוצאות לא איחרו לבוא. הקהל התאי שלא היה מורגל בלוחמים מערביים ברמה כזו, למד להכיר ולהעריך את ההולנדי הבלונדיני שלא מוותר לאיש בזירה. מקרב לקרב נראה בבירור כיצד דקר הופך ליותר ויותר תאי בלחימתו. הקהל התאי הגיב בהתאם וב-15/09/1990 הוכתר דקל ללוחם השנה בתאילנד על ידי ראש הממשלה התאילנדי. זו הייתה הפעם הראשונה שזר זוכה בתואר הזה. עד כמה עמוק הכבוד שהתאים רכשו לדקר מלמד העובדה שביום ההולדת ה-85 למלך תאילנד, [[פומיפון אדוניאדט]], הוענק לדקר עיטור מלכותי לציון פועלו ותרומתו לספורט המואי תאי. דקר מונה "כשגריר הלוחמים הזרים" במדינה. דקר עצמו אמר בראיון "זו ההכרה הגדולה ביותר שאני יכול לקבל על השגי בספורט".