הבדלים בין גרסאות בדף "גאורג סימון אוהם"

אין תקציר עריכה
|הערות=
}}
'''גאורג סימון אוהם''' (ב[[גרמנית]]: '''Georg Simon Ohm''', מבוטא '''אוֹם'''; {{כ}}[[16 במרץ]] [[1789]] - [[6 ביולי]] [[1854]]), [[פיזיקאי]] [[גרמניה|גרמני]] מגלה [[חוק אוהם]]. לאחר המצאת הסוללה החשמלית על ידי [[אלסנדרו וולטה]] ובעזרת מיכשור שפיתח, קבע בספרו "מחקר מתמטי של מעגלים גלווניים" כי כאשר מוזרם [[זרם חשמלי]] קבוע בתיל מתכתי, ה[[מתח חשמלי|מתח]] המושרה בין קצותיו נמצא ביחס ישר לאורך התיל וביחס הפוך לשטח החתך שלו, חוק המוכר כיום בתור [[חוק אוהם]] ומהווה את אחד מחוקי החשמל הבסיסיים ביותר. על שמו קרויה יחידת המידה ל[[התנגדות חשמלית]] - [[אוהם]]. זוכה [[מדליית קופלי]] הבריטית לשנת [[1841]].
 
== ביוגרפיה ==
זוכה [[מדליית קופלי]] הבריטית לשנת [[1841]].
 
=== צעירותו ===
גאורג סימון אוהם נולד במשפחה פרוטסטנטית ב[[ארלנגן]] שב[[בוואריה]] (אז ב[[האימפריה הרומית הקדושה|אימפריה הרומית הקדושה]]). אביו היה מסגר ואימו הייתה ביתו של חייט בעיר. האב רכש את השכלתו באופן עצמאי ודאג להביאם לרמת השכלה מצויינת באמצעות ידע זה. משבעת ילדי המשפחה הגיעו לבגרות רק שלושה: גיאורג, אחיו הצעיר מרטין, לימים מתמטיקאי נודע, ואחותם הצעירה אליזבת ברברה. כשהיה גיאורג בן עשר, נפטרה אם המשפחה.
 
שלושת ילדי המשפחה הגיעו עוד בילדותם להישגים גבוהים ב[[מתמטיקה]], ב[[פיזיקה]], ב[[כימיה]] וב[[פילוסופיה]]. מגיל 11 עד גיל 15 למד בגימנסיה בעירו, שלא היה בה דגש מספיק כל מדעי הטבע, למורת רוחו ובניגוד לחינוכו. בזה יש דימיון בין האחים אוהם לאחים [[משפחת ברנולי|ברנולי.]]
 
=== השנים באוניברסיטה ===
מתוך דאגה להשכלה שלו נשלח אוהם ל[[שווייץ]] שם קיבל ב-1806 משרת [[מורה]] למתמטיקה. המתמטיקאי קרל כריסטיאן פון לנגסדורף (המנחה האקדמי שלו) עזב את אוניברסיטת ארלנגן ב-1809 וגם אוהם רצה לעזוב יחד איתו ולעבור ל[[אוניברסיטת היידלברג]], אך הוא שמע לבסוף לעצת המנחה שלו ולמד מתמטיקה באופן פרטי תוך שהוא מעיין, בהמלצת לנגסדורף, בעבודותיהם של [[לאונרד אוילר]], [[פייר סימון לפלס]]. ב[[מרץ]] 1809 עזב את משרת ההוראה בבית הספר והחל להיות מורה פרטי
 
ב[[נשאטל]] . לאחר שנתיים של לימוד והוראה פרטית שב אוהם ב[[אפריל]] [[1811]] לאוניברסיטת ארלנגן.
 
=== תקופת ההוראה ===
אוהם קיבל את הדוקטורט שלו מאוניברסיטת ארלנגן ב- [[25 באוקטובר]] 1811 והצטרף לצוות הפקולטה כמרצה מן המניין. הוא עזב לאחר שלושה סמסטרים משום שהוא לא יכול היה להתקיים מן המשכורת הזעומה שקיבל והוא לא ראה לעצמו עתיד מזהיר שם. ממשלת בוואריה הציעה לו משרה מורה למתמטיקה ולפיזיקה בבית ספר ברמה נמוכה בעיר [[במברג]]. הוא החל ללמד שם ב[[ינואר]] [[1813]]. כיוון שלא היה מרוצה מעבודה זו כתב ספר לימוד בגיאומטריה כדי להוכיח את יכולותיו. בית הספר שבו לימד נסגר ב[[פברואר]] [[1816]] והוא נשלח על ידי הממשלה לתגבר לימודי מתמטיקה בבית ספר רב אוכלוסין ב[[במברג|במברג.]]
 
לאחר שהשיג משרה זו שלח אוהם את כתב היד השלם של ספר הגיאומטריה אל [[פרידריך וילהלם השלישי, מלך פרוסיה]], וזה התלהב מהספר והציע לו משרת מורה בגימנסיה בעיר הגדולה [[קלן]] . בבית ספר זה היה דגש רב על הוראת מדעים ואוהם נדרש ללמד גם פיזיקה. במעבדה בבית הספר החל לערוך ניסויים בפיזיקה, מה שהיה קל לו כיוון שהיה בן של מסגר והייתה לו שליטה מסוימת במכשירים מכניים.
 
ב-1827 פרסם את ספרו "מחקר מתמטי של מעגלים גלווניים". בית הספר לא העריך את עבודתו והוא התפטר. ב-1833 פנה אל המכון הפוליטכני של [[נירנברג]] , והועסק שם. ב-1852 הפך לפרופסור לפיזיקה ניסויית ב[[אוניברסיטת מינכן|אוניברסיטת מינכן.]]
 
ב-1849 הוציא את ספרו "תרומות לפיזיקה מולקולרית" ובהקדמתו כתב שהוא מקווה להוציא כרך שני ושלישי שלו "ואם אלוקים יתן לי אורך ימים, גם כרך רביעי". כשגילה שאחת מתגליותיו בספר נצפתה מראש על ידי פיזיקאי שלא פרסם את ממצאיו, אמר: "
 
==ראו גם==
2,363

עריכות