חסידות קוז'ניץ – הבדלי גרסאות

האדמו"ר הראשון ומייסד החסידות היה רבי ישראל הופשטיין (נפטר [[י"ד בתשרי]] [[תקע"ה]], [[1814]]), ה"מגיד מקוז'ניץ", מגדולי האדמו"רים בפולין בתקופתו, הספיק לבקר בחצרו של המגיד ממזריטש ונחשב לאחד מיורשיו המרכזיים של רבי אלימלך מליז'נסק, יחד עם חבריו: [[החוזה מלובלין]], רבי [[מנחם מנדל מרימנוב]], ו[[האוהב ישראל]] מאפטא. חיבר ספרים רבים ב[[תורת הנסתר|נסתר]] ובנגלה. חתניו היו רבי אבי עזרא זעליג מגרניץ ורבי יחזקאל מזווהלין.

*את מקומו בקוז'ניץ מילא בנו, רבי [[משה אליקים בריעה הופשטיין]] (נפטר [[יב באלול]] [[תקפ"ח]], [[1828]]). היה תלמיד רבי אלימלך מליז'נסק ורבי [[זושא מאניפולי]]. על פי המסורת החסידית לא היה נחשב כיורשו של אביו ורק בגלל ציוויו של החוזה מלובלין התמנה לתפקיד. חיבר ספרים רבים, בהם "באר משה", "דעת משה", "קהלת משה", "בינת משה", "מטה משה", "פרקי משה", "תפילה למשה", "ויחל משה". בספריו הרבה להביא מתורת רבותיו. היה נשוי לבתו של רבי [[יהודה לייב מאניפולי]], בעל "אור הגנוז", ובזיווג שני היה חתנו של רבי [[אלעזר וייסבלום (ליז'נסק)|אלעזר וייסבלום]] מ[[שושלת ליז'נסק|ליז'נסק]], בנו של רבי אלימלך מליז'נסק.{{הערה|ראו עוד: {{אנצ דעת|129|משה אליקים בריעה מקוזניץ}}}} חתניו היו הרב יעקב יואל אורנשטיין{{הערה|בנו היה רבי ישראל, אביו של רבי אברהם יהושע השיל ממוגלינצא אביו של רבי אלעזר אורנשטיין מחבר ספר הקבלה "יסוד הדעת".}} (נכד [[הרב מאפטא]]), רבי יצחק שלמה מ[[חסידות זוויהל|זליחוב]], רבי יוסף מ[[חסידות דומברובה|דומברובה]], רבי מרדכי זאב הורביץ-שטרנפלד נכד החוזה מלובלין והרב שמואל זנוויל בינדיגר מ[[ברדיוב]]-[[ירושלים]].

:לאחר פטירתו נסעו רוב חסידיו לאחיינו רבי [[חיים מאיר יחיאל שפירא (מוגלניצא)|חיים מאיר יחיאל ממוגלניצא]] (השרף ממוגלינצא) עד פטירתו בשנת [[תר"ט]] ([[1849]]).

* בנו, רבי אלעזר הופשטיין, חתן רבי יעקב מ[[חסידות מעליץ|מעליץ]], כיהן כאדמו"ר בקוז'ניץ אחרי פטירת בן דודו השרף ממוגלינצא עד לפטירתו בכ"ו בכסלו תרכ"ב. בחתניו היו רבי צמח רבינוביץ מ[[חסידות פשיסחא|שידלובצא]], רבי שמלקה רוקח (בן רבי משה מ[[שושלת בעלז|קארוב]]), רבי מנחם מנדל מ[[חסידות גלגוב|גלגוב]], רבי חיים רויטמן (בן רבי [[יעקב רויטמן|יעקב ממוגלניצא]]), אחיינו רבי ישראל הורוביץ מאולינוב ורבי דוד יוסף בידרמן (נכדו של רבי [[משה בידרמן]]) רב ואדמו"ר ב[[ללוב]].

* בנו רבי יחיאל יעקב הופשטיין (- [[ל' בסיוון]] [[ה'תרכ"ז]],[[1867]]) התמנה לאדמו"ר בהיותו בן 16, אולם הוא מת כעבור ארבע שנים . אלמנתו, שרה דבורה, בתו של רבי [[אלימלך שפירא מגרודז'יסק]], נישאה לרבי [[אשר פרלוב (השני)|אשר]] השני מ[[חסידות קרלין|סטולין]], והיא הייתה אמו של ה"ינוקא" מסטולין. חתנו היה רבי נתן דוד רבינוביץ מ[[חסידות ביאלה|פארצובה]].

* רבי ירחמיאל משה הופשטיין ([[י' באלול]] [[ה'תר"כ]], [[1860]] - [[י"ג באלול]] [[ה'תרס"ט]], [[1909]]), בנו של רבי יחיאל יעקב, התייתם בילדותו וגדל בחצר סבו רבי אלימלך מגרודז'יסק, ולאחר נישואי אמו לרבי אשר מסטולין עבר עמה לסטולין. נישא לבתו של רבי [[רבי מרדכי מלויעב|מרדכי מלויעב]]. משנת [[תרמ"ד]] ([[1884]]) כיהן כאדמו"ר בקוז'ניץ.{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=28727&st=&pgnum=179&hilite= מעט מקורותיו ואגרת ממנו], "כרם החסידות", ניסן תשמ"ה, הוצאת מכון "זכר נפתלי", עמ' קעז-קעח {{PDF}}}} חתניו היו רבי [[קלונימוס קלמיש שפירא]], רבי אברהם אלימלך שפירא מגרודז'יסק (בן רבי [[ישראל שפירא (גרודז'יסק)|ישראל שפירא]]) ורבי שלום שפירא (בן רבי יצחק מרדכי מ[[חיים מאיר יחיאל שפירא (מוגלניצא)#דרוהוביטש-גוואדז'יץ|גוואדז'יץ]], ממייסדי כפר חסידים) - שלושתם צאצאים של המגיד מקוז'ניץ.

* רבי אשר אלימלך (-[[ב' באלול]] [[תרצ"ו]]) ורבי [[אהרן יחיאל הופשטיין]] ([[תרמ"ט]] - [[ג' בתשרי]] [[תש"ג]]), בניו של רבי ירחמיאל משה מילאו את מקום אביהם בקוז'ניץ. רבי אשר אלימלך כיהן לפני כן כאב"ד ריקא, היה חתנו של רבי ברכיה מ[[חסידות סיגט#ענפים נוספים בשושלת|אויהל]]. רבי אהרן יחיאל היה חתנו של רבי אברהם פנחס מ[[חסידות אוסטרהא#קוניב|קוניב]]. עבר כעבור מספר שנים ללודז' ואחר כך לוורשה. הוא נספה בשואה בתשרי תש"ג (1942).{{הערה|1=פנינה מייזליש, [http://horabis.blogspot.com/2007/10/blog-post_1071.html רבנים שנספו בשואה]}}

* חתנו של רבי אשר אלימלך, רבי נחום שלמה פרלוב (בן רבי משה מ[[חסידות קרלין|סטולין]]) מילא את מקום חמיו עד הירצחו בשואה.