שמעון פרס – הבדלי גרסאות

[[קובץ:Shimon Peres ca1930.jpg|250px|ממוזער|שמעון פרס (עומד שלישי מימין) עם משפחתו, [[1930]] לערך]]

[[קובץ:Flickr - Government Press Office (GPO) - Teenage Shimon Peres.jpg|250px|ממוזער|שמעון פרס בילדותו, [[1936]]]]

 

בשנת [[1931]] [[העלייה החמישית|עלה]] האב לארץ ישראל ה[[המנדט הבריטי|מנדטורית]]. ושלוש שנים לאחר מכן, בשנת [[1934]], הצטרפו אליו פרס, אמו ואחיו הצעיר גרשון (גיגי). אביו של פרס [[התנדבות היישוב לצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה|התנדב לצבא הבריטי]], והקשר עמו אבד במשך [[מלחמת העולם השנייה]]. לאחר המלחמה התברר שהוא ברח פעמיים מ[[מחנה שבויים]] גרמני. בנערותו של פרס חייתה המשפחה ב[[תל אביב]], ושמעון למד ב[[בית ספר יסודי|בית הספר היסודי]] "בלפור", בהנהלתה של [[יהודית הררי]]. בגיל ארבע-עשרה התקבל פרס ללימודים ב[[בתי ספר חקלאיים בישראל|בית הספר החקלאי]] ב[[כפר הנוער בן שמן|בן שמן]]. בית הספר היה [[פנימייה]], אשר לא הכשירה את בוגריה לעבור את [[בחינת בגרות|בחינות הבגרות]] אלא חינכה לחיים של הגשמה [[ציונות|ציונית]] ב[[חקלאות]] ובהגנה. מקצת מהתלמידים בבית הספר הגיעו מן [[הגולה]]. [[צבר (סלנג)|ילידי הארץ]] היו אלו שמצבם המשפחתי דרש הסדר פנימייתי, או כאלו שנמשכו אל השם הטוב שיצא לבית הספר ברמתו הגבוהה ובערכים שאותם הוא מקנה{{הערה|[[אמנון דנקנר]], '''דן בן אמוץ''', הוצאת כתר, 1992, עמ' 32}}. כבר בהיותו בבית הספר התבלט בכתיבה ובנאום, ופרסם מאמרים בעיתון הפנימייה תוך שימוש ב[[שם עט|שם העט]] "בן אמוץ"{{הערה|אמנון דנקנר, '''דן בן אמוץ''', הוצאת כתר, 1992, עמ' 49}}. ב-[[1941]] יצא ל[[הכשרה]] בקיבוץ [[גבע]], הכשרה שהייתה הגרעין המייסד של [[קבוצה (התיישבות)|קבוצת]] [[אלומות]] ב-[[1942]]{{הערה|שם=סרטונים|{{סרטונים}} {{נענע10||תיעוד נדיר: סוניה ושמעון פרס מספרים על השנים החלוציות|774788|21 בינואר 2011||news}} – במקור, מתוך "השבוע" של [[חדשות 10]]}}, ועבד שם כ[[רפתן]], [[רועה צאן]] ו[[גזבר]]. ב-[[1945]] נישא ל[[סוניה פרס|סוניה גלמן]], בתו של המורה ל[[נגרות]] בפנימיית בן שמן, שהייתה אז [[חייל]]ת משוחררת מ[[הצבא הבריטי]]. בשנים 1941–[[1944]] היה אחד ממזכירי "[[הנוער העובד]]". בשמשו בתפקיד זה לכד את תשומת לבו של [[לוי אשכול]], אשר קרא לו ב-[[1947]] לשמש בתפקידים ביטחוניים בשירות "[[ההגנה]]"{{הערה|יאיר קוטלר, '''הנבחרת הלאומית''', הוצאת ירדן, 1988, כרך א', עמ' 108}}.