יאירה אמית – הבדלי גרסאות

יאירה אמית נולדה ב[[תל אביב]] וקיבלה חינוך [[סוציאליזם|סוציאליסטי]], למרות שהוריה לא נמנו על תנועת פועלים. היא למדה ב[[בית החינוך ע"ש א"ד גורדון|בית החינוך לילדי עובדים]] והייתה ב[[תנועת נוער]]. לאחר תום לימודיה ב[[תיכון עירוני ה' (תל אביב)|תיכון עירוני ה']], שרתה ב[[צה"ל]], במקביל למדה בסמינר הצבאי. זמן קצר לאחר תום השירות עברה ל[[ירושלים]], שם למדה ב[[האוניברסיטה העברית בירושלים|אוניברסיטה העברית]] מקרא ו[[היסטוריה של עם ישראל]] לקראת תואר ראשון, וסיימה את לימודיה בבית הספר לחינוך לקראת תעודת הוראה במקרא ובהיסטוריה (1964). בשנת 1967 נישאה לרם אמית, שבה להתגורר בתל אביב ועד 1974 נולדו להם 4 ילדים. במקביל השלימה את לימודיה לקראת תואר שני במקרא (1973). נושא עבודת התזה שלה היה "מוטיב הניסיון בנדודי בני ישראל במדבר", אותה כתבה בהדרכת פרופסור [[מנחם הרן]]. עם שובה לתל אביב לימדה בבתי ספר תיכוניים שונים. מ-1971 היא אף לימדה בחוג למקרא של אוניברסיטת תל אביב. בין השנים 1978 ל-1984 כתבה את עבודת הדוקטור בנושא "אומנות הקומפוזיציה ב[[ספר שופטים]]" בהנחייתו של פרופסור [[מאיר שטרנברג]] מהחוג לתורת ה[[ספרות]] באוניברסיטת תל אביב. מאז שסיימה את עבודת הדוקטור ועד היום היא משמשת מרצה וחוקרת באוניברסיטת תל אביב.