הלגיון הערבי – הבדלי גרסאות

לאחר כיבוש [[לוד]] ו[[רמלה]] וגירוש תושביהם ביולי 1948, נשטפו הגדה המערבית ועבר הירדן בגל הפגנות נגד הלגיון, גלב והבריטים. חיילי הלגיון נרגמו ברחובות [[רמאללה]] וכונו "בוגדים" ו"גרועים מיהודים". גלב סיפר שבכפרים בהם עבר ירקו עליו וקראו לו בוגד.{{הערה|בני מוריס, '''הדרך לירושלים''', פרק חמישי: הפלישה, עמ' 185-184.}}

 

 

בשנת [[1956]] פוטר גלב, והפיקוד העליון הועבר לידי קצינים ירדנים, מה שסימל שלב נוסף בדרך להשלמת עצמאותה של ירדן. באותה תקופה הגדיל [[חוסיין, מלך ירדן|המלך חוסיין]] את מספר החיילים בלגיון ושלח צעירים ירדנים ללמוד באקדמיות צבאיות בבריטניה. ב-[[1969]] שונה שמו של הלגיון הערבי ל"[[הכוחות המזוינים של ירדן|כוחות המזוינים של ירדן]]".