איי גילברט – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 8:
בעת ביקור רב החובל דיוויס, על [[אוניית הוד מלכותה הרוייליסט]] ב-[[27 במאי]] [[1892]] הוכרזו האיים כשטח חסות של [[בריטניה]], ובשנת [[1915]] הפכו למושבה של [[האימפריה הבריטית]].
 
תושבי האיים היו מקרונזים במוצאם, ועד מלכת העולם השנייה, היו האיים בלתי מיושבים על ידי אירופאים. התעשייה העיקרית של האיים היתה כריית [[פוספט]] באי [[בנאבהבנבה]], וגידול [[קוקוס]], אולם חקיקה בריטית דאגה למנוע ניצול תושבי האיים תוך שיפור התנאים ההיגייניים באיים וקביעת שכר מינימום. קודם למלחמת העולם לא היתה תיירות באיים. 78% מהתושבים הומרו לנצרות (43% לכנסייה הקהילתית - Congregationalist, ו-35% [[קתוליות|קתולים]]). שאר התושבים היו עובדי אלילים. 84% מתושבי האיים למדו קרוא וכתוב בבתי הספר של המיסיונים באיים.
 
=== מלחמת העולם השנייה ===