ויליאם ג'נינגס ברייאן – הבדלי גרסאות

ברייאן שירת כמטיף ליברל-נוצרי. ב-1899, ייסד כתב עת בשם "The Commoner", בו קרא לפירוק המונופולים, לפיקוח על תעשיית הרכבות ולתמיכה ב[[קידמה]]. הוא טען שחקיקת [[חוק יובש|חוקי יובש]] היא עניין מקומי, ורק ב-1910 תמך בתיקון לחוקה שיאסור על מכירת משקאות חריפים. ב-1906, בלונדון, גיש תכניתתוכנית להקמת ועידת שלום שתהיה בוררת בסכסוכים. הוא קרא להלאמת מסילות הרכבת, ולאחר מכן החליט להתמתן ולקרוא לרגולציה גבוהה יותר. ב-1904, המפלגה הדמוקרטית בחרה באלטון פארקר, דמוקרט שמרן, שהפסיד לתיאודור רוזוולט. במהלך השנתיים לאחר מכן, ברייאן נאם ברחבי העולם, הטיף, הרצה וברח מהפוליטיקה האמריקנית. הוא דרש מיסוד חוק למשאל העם כדי לתת למצביעים זכות להשפיע באופן ישיר על השלטון.

נאומיו של ברייאן הובילו לחקיקת [[התיקון ה-18 לחוקת ארצות הברית]] ב-1918, שאסר החל מ-1920 על מכירת אלכוהול. ברייאן לא פעל למען אכיפת התיקון לחוק. הוא התנגד לגינוי ה[[קו קלוקס קלאן]] במהלך הועידה הדמוקרטית ב-1924, בטענה שהארגון ייפול תוך זמן קצר. הוא התנגד בועידהבוועידה למועמדותו של [[אל סמית']], מתנגד חוק היובש. אחיו הצעיר, צ'ארלס ברייאן, נבחר להיות המועמד לסגנות הנשיאות לצד ג'ון דיוויס ב-1924 כדי ליצור אחדות מפלגתית. ברייאן תמך באחיו.