מלוכתיים (המהפכה הצרפתית) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: \1אספ\2
שורה 1:
[[קובץ:06 album dauphiné, Jean-Joseph Mounier, by boh cropped.jpeg|שמאל|ממוזער|200px|ז'אן-ז'וסף מונייה.]]
ה'''מלוכתיים''' ([[צרפתית]]: '''Monarchiens'''; להבדיל מ-Monarchists, "מלוכנים") הוא הכינוי שהתקבע ב[[היסטוריוגרפיה]] לסיעה פוליטית בימי [[המהפכה הצרפתית]] שפעלה מיולי 1789 ועד הפיכת ה-10 באוגוסט 1792. הם היו הכח הדומיננטי ב{{ה|אסיפהאספה המכוננת הלאומית}} מעלייתם ועד מצעד הנשים על ורסאי ב-5 באוקטובר 1789. הסיעה דגלה ב[[מלוכה חוקתית]] עם כתר חזק אך מרוסן לצד [[רשות מחוקקת]] בעלת שני בתים, ו[[הפרדת רשויות]] חדה עם [[בלמים ואיזונים]] יעילים.
 
ה"מלוכתיים" התגבשו סביב מנהיגם, [[ז'אן-ז'וסף מונייה|ז'אן-ז'וסף מוּנְייֶה]], שופט מ[[דופינה]]. ערב פרוץ המהפכה היה מונייה הרוח החיה בכינוס אספת המעמדות של מחוזו, בה הוכפל ייצוגם של בני המעמד השלישי, פשוטי העם. הוא הטיף נגד "עריצות" השרים והכתר, קרא לתיקון עמוק של משטר זכויות-היתר והיה בין ראשי הפטריוטים, שתביעתם אז התמצתה בביטול החלוקה המעמדית באסיפה הארצית ובהצבעה לפי ראש. כשהמלך כינס את [[אספת המעמדות של 1789]], התקבצו סביב מונייה כמעט כל נבחרי דופינה, למעט חריגים בולטים כמו [[אנטואן ברנאב]]. במהלך הדיונים הסוערים סביב פרישת המעמד השלישי וכינון [[האספה הלאומית בעת המהפכה הצרפתית|האסיפה הלאומית]] ביוני, קרא איש השמאל [[עמנואל-ז'וזף סיאס]] להכרזה על עצמם כנציגיה היחידים של האומה כולה, בעוד הימין האריסטוקרטי (המלוכנים ממש) היה מוכן לקבל רק את מה שהמלך יאשר במפורש. מונייה מצא עצמו בתווך: גם הוא רצה בביטול ההפרדות באסיפה, אך בניגוד לסיאס לא דיבר במונחים של הכרעת שני המעמדות האחרים אלא של השגת הסכמה רחבה. העקרון השני שהציג בעקביות היה שמירה קפדנית על שלטון החוק, וכבר אז ראה במלוכה החוקתית לפי דוגמת [[הכתר הבריטי]] משהו שיש לשאוף אליו, בעוד שסיאס ויתר השמאל העלו על נס את רצון העם ורעיונות פופוליסטיים ודמוקרטיים.