יוזף קרמר – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
ויקישיתוף בשורה
שורה 25:
ברגן בלזן שימש במקור כמחנה זמני עבור אנשים (בעיקר נתינים זרים) שנועדו לצאת מ[[גרמניה]]. במהלך המלחמה המחנה הורחב ושימש גם כ"מחנה הבראה" ("Erholungslager"), לצורך קליטת חולים ותשושים מכל רחבי צפון מערב [[אירופה]].
 
למרות שלא היו במחנה תאי גזים, שלטונו הנוקשה של קרמר היה עד כדי כך קשה עד שהוא הפך לידוע בשם "החיה מבלזן". ב-[[1 במרץ]] [[1945]] הוא הגיש [[דין וחשבון (מסמך)|דו"ח]] לבקשת עזרה ומשאבים למחנה. לפי הדו"ח, מתוך 42,000 אסירים במחנה, 250-300 מתו בכל יום ממחלת ה[[טיפוס]]. {{הבהרהפירושון|סיבה=קיימות שתי מחלות בשם זה. נא להבהיר אם מדובר ב[[טיפוס הבטן]] או ב[[טיפוס הבהרות]]}}.
 
ב-[[19 במרץ]] [[1945]], מספר האסירים עלה עד ל-60,000. הגרמנים המשיכו לפנות את שאר המחנות, זמן קצר לפני שחרורם בידי [[בעלות הברית]]. ב-[[13 באפריל]] [[1945]], כ-28,000 אסירים נוספים הובאו למחנה. עם קריסת הנהלת המחנה, שומרים רבים נמלטו והשאירו את האסירים לנפשם.