צייר – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות) מ בוט החלפות: \1גרפי\2 |
מאין תקציר עריכה |
||
שורה 7:
'''צייר''' הוא אדם העוסק ב[[ציור]], כ[[מקצוע]] או כ[[תחביב]].
למרות כי העיסוק במלאכת הציור הוא עתיק יומין, ההבחנה בו כעיסוק נפרד היא מאוחרת יותר.
==היבטים היסטוריים ותרבותיים==
מעמדם של אמנות הציור ושל יוצרה - הצייר קשורים זה לזה. לעתים הושווה הצייר ל[[קוף]] המחקה את המציאות. אולם לעתים, אותה יכולת חיקוי של המציאות מועלית על נס. סיפור [[מיתולוגיה יוונית|מיתולוגי יווני]] מציג תחרות בין שני ציירים זאוקסיס ופרהסיוס אשר ערכו תחרות ביניהם על יצירת הציור המושלם. זאוקסיס צייר ענבים שהטעו את הציפורים באמיתיותם, אולם פרהיסוס גבר עליו במשחק ההטעיות כאשר צייר וילון ממשי כל כך, עד שזאוקסיס ביקש לראות את הציור המסתתר מאחוריו.
[[אפלטון]] מוצא את הציור, כמו את האמנויות אחרות,
בתקופת [[ימי הביניים]] ו[[הרנסאנס]] שוייכו הציירים ל[[גילדה|גילדת]] ה[[רוקח]]ים, כיוון שסוד מקצועי מרכזי של אומנותם היה הכנת ה[[צבע]]ים על ידי כתישה של [[פיגמנטי צביעה]] שונים מהחי, הצומח וה[[מינרל]]ים עם [[שמן|שמנים]] שונים. ה[[קדוש מגן|קדוש הפטרון]] של הציירים היה [[לוקאס]]{{הערה|1=צ'ארלס ניקול, '''לאונרדו דה וינצ'י''', עם עובד 2004 עמ' 122, 56}}.
הראשון שהעניק מעמד של ממש לציירים ולאמנים בכלל היה ההיסטוריון האיטלקי
הצייר [[לאונרדו דה וינצ'י]] השווה ב'ספר הציור' שכתב את הציור לפעולת
תפיסת הצייר כאינדיבידואל המבטא את אישיותו היא תפיסה שקיבלה את ביטוייה המובהק מתוך [[רומנטיקה|התנועה הרומנטית]], הרואה בעיסוק באמנות כביטוי לנפשו של האדם.
הפילוסוף הצרפתי [[מוריס מרלו-פונטי]] שב אל הגישה הרומנטית של האמנות ומרחיב אותה מתוך הפילוסופיה הפנומנולוגית ולפיה הצייר "נותן קיום נראה למה שראיית החולין סבורה שהוא בלתי נראה". אולם אין זו התפיסה היחידה של הצייר והאמן.
שורה 26:
==לימודי ציור==
ציור נלמד בבתי ספר המתמחים בכך. בתי הספר העיקריים ב[[ישראל]] למטרה זו הם [[בצלאל]], [[המדרשה לאמנות]] ו[[מכון אבני]].
==ראו גם==
|