אפיקורוס (יהדות) – הבדלי גרסאות

'''אפיקורוס''' (כופר) מוזכר ב[[משנה]] בתור מי שאין לו חלק ל[[העולם הבא|עולם הבא]] ([[מסכת סנהדרין|סנהדרין]] י,א). המשנה אינה מגדירה מהו אפיקורוס, אך ברור כי שם זה נגזר משמו של החכם ה[[יוון הקדומה|יווני]] [[אפיקורוס]], שהשקפותיו הנוגדות את ה[[השגחה]] ואת ידיעת ה[[אלוהיםאלים|אל]], התפשטו בעולם ונקראו על שמו.

ה[[תלמוד]] פירש-דרש שם זה כבא מן השורש פק"רפ״קר, דהיינו זלזול, ובהתאם לכך פירש את המושג כמי שמבזה [[תלמיד חכם]] או המבזה אדם בפני תלמיד חכם.

ה[[רמב"ם]] שילב בין המושגים, ועל פי פרשנותו זלזול בתלמידי חכמים אינו אלא מקרה פרטי של זלזול ב[[תורה]] בכללותה או בכלל [[רב|חכמיה]]. למעשה, בספרו [[משנה תורה]] פסק כי אפיקורוס הוא הכופר במהות ה[[נבואה]], או ב[[משה רבנו|נבואת משה רבנו]] או שטוען שה[[אל]] אינו יודע ממעשה ה[[אדם]] (כלומר טוען שאין השגחה אלוהית), אך לאו דווקא נחשב ל[[אתאיסט]] (המכונה [[מינות (יהדות)|מין]]){{הערה|כמו בהלכות תשובה לרמב"ם, פרק ג' הלכה טז}}. סביר להניח שהגדרתו זו של הרמב"ם את המונח נבעה מהיכרותו עם המקורות היווניים שהביאו את משנתו של אפיקורוס.

בעקבות פעולות [[צנזורה על ספרים עבריים|הצנזורה הנוצרית הסיני]] פשט מושג זה בספרי הקודש היהודיים, שכן הצנזורה לא ראתה בעין יפה ביטויים כגון "מיןמיות", שבעיניה כוונו אל הנוצריםהיהודות, והחליפה אותם בביטוי "אפיקורוס" (או "אפיקורס"), דהיינו כופר, שהרי גם הכנסייה נלחמה בכופרים.