מוקצה מחמת מיאוס – הבדלי גרסאות

 

==מחלוקת התנאים==

הדוגמה הקלאסית למוקצה מחמת מיאוס עוסקת ב[[מנורת שמן]] העשויה מ[[חרס]], שאם הדליקו בה אפילו פעם אחת היא נהיית מאוסה לכל שימוש אחר, ולפיכך נחלקו [[תנאים]] אם מותר לטלטלה בשבת:

{{ציטוט|תוכן=מטלטלין נר חדש אבל לא ישן. רבי שמעון אומר: כל הנרות מטלטלין חוץ מן הנר הדולק בשבת.|מקור=מסכת שבת, פרק ג, משנה ו}}

# טלטול 'לצורך עצמו' - הזזת חפץ ממקום שבו הוא עלול להיפגע או להיגנב.

 

 

הסתייגות נוספת להיתר של מוקצה מחמת מיאוס, הוא שיש הסוברים שההיתר נאמר לגבי שבת, ואילו ב[[יום טוב|חגים]] שמלאכה אסורה בהם, הדין חמור יותר, ובהם מוקצה מחמת מיאוס אסור כשיטת רבי יהודה.

 

==דיונים קרובים==

בשני מקומות בתלמוד מובאים דיונים המשיקים לנושא של מוקצה מחמת מיאוס.

===מנורת נפט===

הראשונים דנו האם ההיתר הזה נאמר אפילו לדעת רבי יהודה האוסר במוקצה מחמת מיאוס. במנורת נפט העשויה מחרס, ברור שרבי יהודה יאסור, שהרי היא מאוסה לא פחות ממנורת שמן העשוי מחרס. לעומת זאת, נחלקו הראשונים בשאלה מה תהיה דעת רבי יהודה במנורת נפט העשויה ממתכת שאינה נהיית מאוסה למגע, אלא רק בעלת ריח מסריח. לדעת ה[[תוספות]], רבה ורב יוסף שהתירו מנורת נפט מסריחה, התירו זאת אפילו לדעת רבי יהודה. אך לדעת ה[[רמב"ן]] מנורת נפט שמסריחה היא מאוסה יותר ממנורת חרס שרק מאוסה למגע, ורבי יהודה בוודאי יאסור בה.

===שיפוד שצלו בו בשר===

בתלמוד{{הערה|בבלי ביצה, כח, ב}} מובאים דברי האמורא [[שמואל (אמורא)|שמואל]] ש[[שיפוד]] שצלו בו בשר אסור בטלטול, וחלק מן הראשונים הסבירו שטעם הדבר הוא משום שהשיפוד הוא מוקצה מחמת מיאוס, ושהוא אסור רק לשיטת רבי יהודה האוסר בכך.

 

על פי זה כתב ה[[רשב"א]] שגם קערות וכלי אוכל המלוכלכים לאחר שאכל בהן נחשבים כמוקצה מחמת מיאוס. נראה שראשונים אחרים אינם מסכימים לדעת הרשב"א הזו, ולו משום שכלי אוכל אינם מאוסים כל כך. למשל ה[[רמב"ם]], כשהתייחס למוקצה מחמת מיאוס הביא רק דוגמה של כלי צואה, שברור שהם מאוסים יותר מכלי אוכל.

 

==הערות שוליים==