ואן-לי, קיסר סין – הבדלי גרסאות

[[תמונהקובץ:明神宗像.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הקיסר ואן-לי]]

'''הקיסר וָאן-לִי''' (萬曆 / 万历{{כ}}; [[4 בספטמבר]] [[1563]] – [[18 באוגוסט]] [[1620]]){{הערה|1= כנהוג בוויקיפדיה, כל התאריכים לפני 1582 מוצגים לפי [[הלוח היוליאני|לוח היוליאני]], כל התאריכים אחרי 1582 מוצגים לפי [[הלוח הגרגוריאני|לוח הגרגוריאני]].}} היה [[קיסר סין]] ה-13 במספר של [[שושלת מינג]] מה-[[19 ביולי]] [[1572]] ועד מותו ב-[[18 באוגוסט]] [[1620]].{{הערה|1= על פי הנהוג בשיטת שמות התקופות בסין, התחילה "תקופת ואן-לי" ב-[[2 בפברואר]] [[1573]] והייתה אמורה להסתיים אחרי מותו ב-[[21 בינואר]] [[1621]]. אולם בנו, הקיסר החדש [[טאיצ'אנג]], מת תוך חודש, לפני ה-[[22 בינואר]] [[1621]] שאמור היה להיות תאריך תחילתה של "תקופת טאיצ'אנג". הקיסר הבא [[טיינצ'י]] החליט לכן שתקופת ואן-לי תסתיים ב-[[27 באוגוסט]] [[1620]], היום האחרון בחודש השביעי בלוח השנה הסיני, על מנת לאפשר ל"תקופת טאיצ'אנג" להתמשך על פני חמשת החודשים שנותרו באותה שנה. }} ואן-לי נולד כ'''ג'וּ יִיג'וּ'ן''' (朱翊鈞), בנו של הקיסר הקודם, [[לונגצ'ינג|לוֹנְגצִ'ינְג]]. תקופת שלטונו בת ה-48 שנים הייתה הארוכה ביותר בתולדות שושלת מינג והתאפיינה בשקיעה מתמשכת של השושלת.

==תחילת תקופת שלטונו (1582-1572)==

ואן-לי עלה על כס הקיסרות בגיל 9. במשך עשר השנים הראשונות לשלטונו נעזר הקיסר הצעיר באחד המדינאים המוכשרים בתולדות סין, [[ג'אנג ג'וג'נג|גָ'אנְג ג'וּ'גֶ'נְג]] (張居正). ג'אנג ג'וג'נג קבע את דרכה של סין ויישם את כישוריו ויכולתו כמנהלן מוכשר הוא שיקם את האוצר והבטיח שלום בגבולות. לאחר מותו של ג'אנג ב-[[1582]] חש ואן-לי כי הוא חופשי מפיקוח על מעשיו וביטל רבים מהשיפורים שהכניס ג'אנג במינהל הסיני, אבל שמר עם זאת על השלטון הריכוזי שעתיד היה להיות בעוכרי הממשל בשנותיו האחרונות של ואן-לי. בסך הכל שגשגה כלכלת סין במהלך העשור הראשון לשלטונו ועוצמתה הצבאית התחזקה כפי שלא נראה בסין מאז הקיסר השלישי של שושלת מינג, [[יונגלה]].

[[תמונהקובץ:Imperiestro-Ŭan-Li.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הקיסר ואן-לי בספינה הקיסרית]]

הטפות המוסר ששמע מפקידיו, הטענות והטענות שכנגד עייפו את הקיסר ואן-לי והוא התנכר לחלוטין לתפקידיו הממלכתיים. בסופו של דבר הוא החל לנקוט בטקטיקה נקמנית של חסימה או התעלמות מצורכי המנהל. במשך שנים הוא סירב לראות את שריו או לפעול על פי תזכירים שהוגשו לו. הוא סירב לבצע מינויים נדרשים, ובסופו של דבר שמן כל־כך שבקושי יכול היה לעמוד בלא עזרה. כל המדרג העליון של המנהל של קיסרות מינג סבל מחוסר איוש. בהתחשב בתפקידו הנדרש של הקיסר כציר המרכזי של המדינה, היווה מרד זה כנגד הבירוקרטיה פשיטת רגל של השלטון המרכזי. בסופו של דבר, במהלך "תקופת חלום" זו הלך והתפתח האיום העתידי של ה[[מנצ'וריה|מנצ'ו]]. אזור מנצ'וריה היה אז בשליטת צאצאי שבטים טוּנגוּסים המכונים יוּרצֶ'ן. מנהיג אחד השבטים, [[נורהאצ'י]], הצליח לאחד תחת שלטונו את כל השבטים והקים שושלת בשם ג'ין המאוחר (רמז לשושלת ג'ין שהקימו היורצ'ן במאה ה-12 שהובסה בידי ה[[מונגוליה|מונגולים]]). בהדרגה כבש נורהאצ'י את המדינות השכנות (מונגוליה וקוריאה) ובסדרת קרבות מול צבא מינג העדיף מספרית, אך החלש יחסית השתלט על [[ליאונינג]]. סין ניצלה לזמן מה לאחר שנורהאצ'י נהרג מפגז תותח בקרב נינגיואן, שש שנים אחרי מותו של ואן-לי. בנו עתיד בסופו של דבר לכבוש את סין ולהקים את [[שושלת צ'ינג]].