קדיש – הבדלי גרסאות

נוספו 2 בתים ,  לפני 5 שנים
יהודי עדות המזרח, נוהגים שכאשר מגיע החודש האחד עשר לפטירה, מפסיקים למשך שבוע (כדי שלא יראה שהמנוח הוא בכלל הרשעים שנענשים בגיהנום שנים עשר חודש), ולאחר שבוע שוב ממשיכים עד סיום השנה (לפחות), מפני שהקדיש נועד גם להעלות את נפש הנפטר ואין מטרתו רק להציל מדין הגיהנום{{הערה|1=ה[[רב]] [[עובדיה יוסף]], ספר [[חזון עבדיה]] חלק א, עמוד שלו. הוצאת מכון מאור ישראל, ירושלים תש"ע.}}.
 
אמירת קדיש על אב ועל אם מבוססמבוססת גם על הסיפור באליהו זוטא (סוף פי"ז) על אדם שחזר מ[[עולם האמת]] וסיפר ל[[רבי עקיבא]] שעבר על עבירות חמורות רבות, ויוכל לצאת מן ה[[גיהנום]] רק אם בנו [[עלייה לתורה|יעלה לתורה]] ויאמר "ברכו את ה' המבורך". לאחר שלימדו את בנו את הברכה והוא עלה לתורה ובירכה, נגלה אותו אדם ב[[חלום|חלומו]] של רבי עקיבא והודה לו. מסיפור זה למדו שאמירת דבר שבקדושה יש בכוחה לסייע לנשמת האב.
 
עיקר הטעם של אמירת הקדיש, לפי שאין מיתה בלא חטא, ורובם מתים בעוון חלול השם, שלא יכופר אותו עון עד שימותון. וכשהקב"ה נפרע מן החוטא, אז שמו מתקדש, שנאמר 'ונשפטתי' ואחר כך 'והתגדלתי' 'והתקדשתם'. לכך עומד הבן של החוטא הזה שמת, ואומר לפני התיבה יתגדל ויתקדש, כלומר מתנחם אני על מיתת אבי, הואיל ושמו של אבי שבשמים מתגדל ומתקדש על ידי מיתתו, ומיד מתכפר עון חלול השם שעשה. וזהו דוגמת הנדונים בבית דין, שהוצרכו בני משפחתם לבא לומר לבית דין יפה דנתם, להורות שאין בלבם על בית דין כלום{{הערה|ר' חיים ב"ר בצלאל בספר החיים (ח"ב דף י"ח ע"ב). רוקח סי' שס"ב; כלבו סי' ו'; המנהיג ר ע"ב, י"א ע"א}}.
153

עריכות