|
===שלב מקדים - נפקדות===
{{ערך מורחב|נפקדות}}
כאמור, במהלך 18 החודשים הראשונים להיעדרות יהיה החייל באחריות יחידתו. במהלך תקופה זו תזין היחידה את דבר הנפקדות במערכות, תבצע ביקורי בית בניסיון לשכנע את הנפקד לשוב לשירות ותתעד את הביקורים כדי שפרקליטות עריקים תוכל בבוא העת בעתיד להוכיח את אישום העריקות שאפשר שייוחס לחייל ותעשה כל שביכולתה להשיב את החייל ליחידה.
לאחר שנה וחצי, במידה והחייל לא הופיע ביחידה, ידווח כעריק.
===דיווח עריקות והטיפול בעריק לאחר סיום שלב הנפקדות===
[[קובץ:Zinzana.jpg|ממוזער|250x250px|המשטרה הצבאית, היא הגוף האמון על לכידת העריקים בצבא.]]
לאחר תום 18 חודשים החייל ידווח '''כעריק''' ויוצב ביחידה וירטואלית בשם ״רמ 6ב עריק בארץ״. מרגע זה העריק עובר לאחריות מדור עריקים במיטבב[[מיטב (צה"ל)|מיטב]] שעתיד להוסיף אותו לרשימה המרוכזת של עריקי צהלצה"ל, רשימה שכל החיילים המופיעים בה עוברים לאחריות לוכדי העריקים בחילב[[חיל המשטרה הצבאית]]. בנוסף מוצאת כנגד חיילים המופיעים ברשימה זו פקודת מעצר וצו עיכוב יציאה מהארץ. מרגע זה, מופעלות פעילויות בילוש מצד חיל המשטרה הצבאית לאיתור ולכידת העריק, בין היתר על ידי ביקורי פתע בבית בשעות לילה מאוחרות או בשעות בוקר מוקדמות, מעקב בפייסבוקב[[פייסבוק]] של העריק, מעקב אחר [[חשבון בנק|חשבון הבנק]] של העריק וכל פעולה אחרת שיכולה להביא לאיתורלאיתורו ולכידתו. בנוסף, גם [[משטרת ישראל]] מקבלת בשלב זה דיווח מצה"ל על דבר העריקות ובכל בדיקת רישיונות שגרתית בעתיד על ידי שוטר אזרחי, העריק ייעצר ויועבר לטיפול המשטרה הצבאית.
===העמדה לדין===
[[פרקליטות עריקים]], הזרוע הביצועית של [[הפרקליטות הצבאית]] לענייני עריקים, היא זו שאמונה על הגשת כתבי אישום כנגד עריקים. לאור אופיה הצבאי של העברה, פרקליט צבאי רשאי להורות להעמיד לדין חייל ב[[דין משמעתי]] ולא להגיש כנגדו כתב אישום.
לרוב, כנגד עריקים מוגש [[כתב אישום]] על פי סעיף 94 ל[[חוק השיפוט הצבאי]]. נוהג זה נובע מכך שעברת היעדרות משירות שלא ברשות הינה עברה חמורה ורק במקרים חריגים ועל פי שיקול דעתו של פרקליט עריקים, לא יוגש כתב אישום בגין סעיף זה.
פרקליטות עריקים נוהגת גם להגיש כתב אישום כנגד משתמטים על-פי סעיף 94 לחוק השיפוט הצבאי וזאת על-פי סעיף 35(א) ל[[חוק שירות ביטחון]] אשר מגדיר כי לעניין [[חוק השיפוט הצבאי]], מועמד לשירות ביטחון החייב להתייצב לשירות סדיר רואים אותו כמי שנמנה עם הכוחות הסדירים של צבא ההגנה לישראל החל מן הזמן שנקבע בהתייצבות. לאור זאת, תחולת חוק השיפוט הצבאי חלה גם על משתמטים וניתן להעמידם לדין בבית הדין הצבאי. התיקון לסעיף 35 אשר התיר את העמדת המשתמטים לדין בפני בית דין צבאי התקבל ב[[הכנסת|כנסת]] בשנת 1988, לפני מועד זה כתבי אישום כנגד משתמטים היו מוגשים ל[[בית משפט השלום]].
===חומרת העבירה ===
ניתן להדגים את חומרת העברה בפני המחוקק על ידי השוואה לעברות אחרות. למשל: [[חוק העונשין]], תשל"ז-1977 סעיף 94 שעניינו גרימת מוות ברשלנותב[[רשלנות]], מגדיר כי המורשע בעברה זו דינו מאסר שלוש שנים, לעומת זאת עברת עריקה שדינהדינה מאסר חמש עשרה שנה.
בתי הדין הצבאים אף הם אינם מקלים בעונשים של חיילים המורשעים בעברה. בחלק ניכר מהמקרים עלול העריק לקבל עונשי מאסר ארוכים ובמידה ויישפט בבית דין צבאי (מעל 75 ימי היעדרות בסך הכל), יקבל העריק [[רישום פלילי]] ב[[משטרת ישראל]]. לרישום פלילי זה השלכות רבות על החיים האזרחיים והוא עשוי למנוע קבלת העריק לעבודות אזרחיות רבות.{{הערה|[http://www.army.co.il/page/435 פסק דין בתיק מט/1248/08], אתר צבא}}{{הערה|[http://www.army.co.il/page/448 פסק דין בתיק מט/122/09], אתר צבא}}.
=== היקף התופעה והסיבות לביצוע עריקות ===
* עזיבת היחידה או העמדה מתוך כוונה שלא לחזור לעולם.
* הימנעות מביצוע משימה מסוכנת או השתמטות מחובה חשובה.
* התגייסות או קבלת מינוי באותו חיל או בחיל אחר מבלי לגלות שלא עזבתעזב את יחידתךיחידתו הקודמת בצורה מסודרת.
* הצטרפות לכוח לוחם זר שלא ברשות המדינה.
| 