כלכלה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הסרת קישורים עודפים, הגהה |
|||
שורה 1:
{{פירוש נוסף|נוכחי=תחום
{{פורטל|'''לשער לנושאים, אישים ומאמרים בכלכלה, ראו [[פורטל:כלכלה|פורטל הכלכלה]].'''}}
'''כלכלה''' היא מכלול הפעילות האנושית, המכוונת להשגת האמצעים החומריים הדרושים ל[[אדם]] לצורך קיומו ורווחתו. כלכלה היא גם תחום [[מחקר]] ב[[מדעי החברה]], העוסק ביחסים האנושיים והחברתיים שקשורים בהשגת אמצעים חומריים, והחוקים והיחסים החברתיים הנוגעים לייצורו וחלוקתו של [[קניין]] המשמש לצורכי אדם.
שורה 13:
אלפרד מרשל הסיט את ההגדרה של המדע מעושר ל'''[[רווחה]]''', כדי לתת ביטוי לפעילות כלכלית שאינה בהכרח קשורה ל[[כסף (אמצעי תשלום)|כסף]] או [[מתכות יקרות]]. לפיכך כלכלה עוסקת במכלול ההיבטים החומריים של החיים והפעילות החברתית המשפיעים על רווחתו ותועלתו של האדם.
[[ליונל רובינס]] ניסח הגדרה מודרנית של תורת הכלכלה: '''כלכלה היא חקר השימוש במשאבים המצויים בצמצום שיש בהם שימושים חלופיים'''. כלומר, הכלכלה עוסקת בחקר ה'''מחסור''' או בחקר השימוש האנושי באמצעים הנתונים במחסור שיכולים לשמש למטרות שונות. משמעות המונח "מחסור" אינה בצורת או מחסור ביבול וכדומה, אלא שלעולם לא יוכל העולם כפי שהוא בתצורתו הנוכחית לספק באופן מושלם רצון כל אחד שהרי יש גבול וסך מסוים לכל הדברים בעולם, בין אם זה סוגי מתכות, מזון או משאבים
==מושגי יסוד בכלכלה==
שורה 76:
===מודל כלכלי===
כדי לייצג את המשתנים הרבים המרכיבים את העולם הכלכלי או היבט מסוים שלו, בונה החוקר '''[[מערכת מודל|מודל]] כלכלי''' המתאר הפשטה או קירוב של המציאות בצורה של כללים או משוואות השולטות על התנהגותם של שחקנים בשוק. ככל [[תאוריה]] [[מדע
מודל כלכלי יתייחס למשתנים '''אקסוגניים''' או חיצוניים למודל, שכל שינוי בהם משנה את תוצאותיו אך אינו מתואר על ידו, ולמשתנים '''אנדוגניים''', שאת טיב השינויים בהם המודל מסביר בעצמו על ידי תלות במשתנים אחרים הכלולים במודל.
שורה 82:
התחום של אמידה כמותית של מודלים כלכליים ומשתנים כלכליים נקרא [[אקונומטריקה]].
דוגמה למודל מרכזי בכלכלה הוא [[מודל IS/LM]] המקשר בין [[ריבית]], היצע הכסף, [[תעסוקה]], הכנסה לאומית ומשתנים מקרוכלכליים נוספים ברוח הכלכלה ה[[קיינס
===גודל שולי===
שורה 100:
בגלל ההשפעה המקרוכלכלית הרבה שיש לשער הריבית על השקעות וצריכה במשק היא נשלטת ברוב המדינות על ידי הממשלה או על ידי '''[[בנק מרכזי]]''' הפועל מטעמה. השליטה בגובה הריבית על ידי הממשלה משמעותה גובה הריבית שהממשלה מוכנה לשלם כדי לקבל כסף. לדוגמה, אם ממשלה מנפיקה [[איגרת חוב]] לעשר שנים בריבית של 5 אחוז, משמעות הדבר היא שקונה שירכוש אגרות כאלו באלף שקל, ייהנה מריבית של 5 אחוז לשנה על האיגרות שרכש, עם הגיע מועד הפדיון של האיגרת (כלומר, המועד בו הממשלה משלמת למלווה את סכום ההלוואה בתוספת ריבית).
על פי התאוריה, בימים רגילים אמורה הממשלה (גם באמצעות הבנק המרכזי) לפעול כדי לקבוע את הריבית בגובה המכונה "טבעי".
==תפקיד הממשלה בכלכלה==
מדינות בנות זמננו מאורגנות ומנוהלות על ידי ממשלות. תפקידו של השלטון במדינות דמוקרטיות ובמדינות לא דמוקרטיות היא עניין שנוי במחלוקת לאורך ההיסטוריה האנושית ובמיוחד עם עלייתה של [[ההגות הליברלית.]] בעקבות ההגות הליבראלית יש הרואים בממשלה ישות המספקת לאזרחיה שירותים כגון ביטחון ואכיפת חוקים (ובכלל זה זכויות קניין). אך ישנן גם עמדות אחרות שאינן רואות בממשלה רק שחקן כלכלי בתוך השוק, אלא גורם משמעותי היוצר את השוק ומכונן אותו.
שאלה חשובה ב[[כלכלה ציבורית]] היא איזה מוצר צריך להיות מסופק על ידי ממשלה ואיזה לא. על פי גישה זו על הממשלה לנהל תקציב בו ירשמו ההכנסות שלה וההוצאות. על פי גישה זו את הכנסותיה שואבת הממשלה מ'''[[מס
=== קפיטליזם מול סוציאליזם ===
{{ערך מורחב|ערכים=[[קפיטליזם]], [[סוציאליזם]]}}
סוגית מקומה של הממשלה בשוק היא שאלה מרכזית בכלכלה.
שאלה נוספת היא סוגית תכנון השוק. גישות קפיטיליסטיות נבדלות במידת התכנון המרכזי שהן מציעות. ישנן הדוגלות בהקפדה על זכויות קניין וכלכלה מבוזרת כמעט בכל תחומי החיים, וטוענות כי תכנון מרכזי הוא פגיעה בערכים אלה. גישות קפיטליסטיות אחרות מבקשות להתערב בשוק רק במידה הנדרשת לטיפול ב[[כשל שוק|כשלי שוק]] או במשברים פיננסיים.
גם בתוך ה[[סוציאליזם]] ישנם חילוקי דעות בשאלה זו.
==תאוריה כלכלית==
===הנחות יסוד של הניתוח הכלכלי===
חוקר העוסק בכלכלה מניח בדרך כלל כמה [[אקסיומה|הנחות יסוד]] בעבודתו. אין פירוש הדבר שההנחות מתקיימות תמיד: לעתים הן מתקיימות באופן מקורב בלבד או לא מתקיימות כלל. כלכלנים רבים בוחנים את ההנחות ורואים כיצד משתנה מודל כלכלי כשמסירים הנחה מסוימת. עם זאת, בדרך כלל ההנחות מפשטות את הניתוח הכלכלי המורכב מטבעו ומאפשרות להגיע למסקנות משמעותיות ממודל בסיסי. מודל זה מהווה מכאן ואילך נקודת מוצא וקנה מידה להשוואה עם תוצאותיהם של מודלים מורכבים ומציאותיים יותר.
שורה 124 ⟵ 123:
הנחת יסוד של כל דיון כלכלי היא [[זכות הקניין]] משום שאיש לא יטרח לייצר מוצר בלא ערובה שיוכל ליהנות ממנו. האופן שבו [[משטר]] מגדיר זכויות קניין ומגן עליהן משפיע על הכלכלה תחת משטר זה במידה רבה. שינוי בזכות הקניין, כגון שלילת ה[[עבדות]] כזכות לקניין על אדם אחר, הוא תמיד בעל השלכות כלכליות מרחיקות לכת.
חברה המעניקה לכהני [[דת]] זכויות על משאבים מסוימים משנה את חלוקת הרווחה הכלכלית בין הפרטים. בחברות מודרניות, הבעלות מעוגנת ב[[חוק
;'''רציונליות''' :
שורה 145 ⟵ 144:
מגישה זו נגזר באופן הכרחי צמצום שדה החקר בתחום הכלכלה רק למשתנים שניתן לכמת ולמדוד, ומאידך, יש טענה חזקה מצד החוקרים בגישה זו לרמה גבוהה של דיוק מדעי במסקנות החקר, עד כדי כך שניתן להעלות המלצות לקובעי מדיניות בנוגע לפעולות כלכליות רבות. מאידך, צמצום שדה החקר גוזר גם נייטרליות, לפחות לכאורה, בנוגע לערכיות ההכרעות. הכלכלה המדעית אינה יכולה לומר אם צעד מסוים מועיל או מזיק לחברה, נכון או לא נכון מבחינה פוליטית: היא יכולה רק לטעון כי צעד מסוים מועיל לצמיחה כלכלית או מזיק לה, מעודד או מדכא אינפלציה, וכדומה. במלים אחרות: הכלכלה כמדע מדויק היא פוזיטיבית בהכרח, כמו [[מתמטיקה]] או [[פיזיקה]]. תפישות עולם פוליטיות-כלכליות כ[[כלכלת שוק]] או [[סוציאליזם]] הן נורמטיביות ואינן נכנסות תחת 'ההגדרה המדעית' של הכלכלה.
גישה אחרת לתחום חקר הכלכלה גורסת כי מספר המשתנים הכרוכים בפעולות כלכליות רב מדי ופעולתם צפויה פחות מדי מכדי שאפשר יהיה לבנות מודלים מתמטיים שייצגו בצורה נאמנה דיה את ההתרחשות הכלכלית בפועל. כדי לבנות מודלים מתמטיים או סטטיסטיים שניתן להשתמש בהם, גורסת גישה זו, יש צורך בפישוט המציאות והסרת משתנים רבים ממנה, עד כדי כך שהמודל המתמטי חדל מלייצג התרחשות כלכלית ממשית ולכן ערכו המעשי מועט. עבור הדוגלים בגישה זו, כלכלה היא בעיקרה תחום של הגות ולמידה, בו מנסה החוקר להשים כללי-אב בסיסיים ביחס להתנהגות אנושית להתרחשויות כלכליות, תוך שימוש בכלים של [[לוגיקה]], הגיון, [[היסק
[[קובץ:GDP PPP Per Capita IMF 2008.png|שמאל|ממוזער|290px|תמ"ג PPT לפי נפש בשנת 2008]]
הגישה הרואה בכלכלה תחום חקר עיוני רווחה בעבר, בעיקר בימי התגבשותה של הכלכלה כתחום מובחן מתחומים כמו [[פוליטיקה]] או מדיניות. זו הגישה המאפיינת את רוב הוגי הכלכלה הקלאסית, [[אסכולת הערך השולי]] ובימינו, [[האסכולה האוסטרית]]. לעומתה, הגישה הרואה בכלכלה מדע מדויק התפתחה בשלהי [[המאה ה-19]] והתפשטה בעולם החקר הכלכלי החל מ[[שנות ה-20 של המאה ה-20]]. לקראת סוף [[שנות ה-50 של המאה ה-20|שנות ה-50]] הפכה לגישה המובילה, וכיום היא הגישה הדומיננטית ומהווה ציר מרכזי בלימודי כלכלה. רוב האסכולות המודרניות בכלכלה תואמות גישה זו לפחות במידה מסוימת. חלק מענפי הידע הכלכלי, כמו [[אקונומטריקה]] או [[תורת המשחקים]] מבוססים על הנחה זו.
שורה 156 ⟵ 155:
אתיקה כוללת בתוכה ציות מוחלט לחוק ומעבר לכך, אלא גם המעשה הראוי מבחינה מוסרית וחברתית.
למודעות לאתיקה (כלומר מוסר ושמירה על החוק) חשיבות עליונה בהתנהלות כלכלית בריאה.
מודעות נמוכה לאתיקה בכלכלה ובעסקים תפגע בכלכלה על ידי שחיתויות, גזל, ועבירות על פי דיני העונשין כגון שימוש ב[[מידע פנים]], הסתרת מידע מהותי מבעלי עניין, גניבת [[זכויות יוצרים]], [[הרצת מניות]], עבירה על חוקי [[ניירות ערך]], [[פרסום]] מטעה, וכל עבירה על החוק שפוגעת בכלכלה.
עבירות צווארון לבן נחשבות לעבירות שפוגעות בכלכלה שמקורם ב[[גזל]].
שורה 175 ⟵ 174:
==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקימילון=כלכלה|ויקישיתוף=Category:Economics|שם ויקישיתוף=כלכלה}}
* {{האקדמיה ללשון העברית - מילה|פרנסה וכלכלה|2012/09|פרנסה-וכלכלה}}
* [http://www.econlib.org/library/CEE.html אנציקלופדיה מקוונת לכלכלה] {{אנגלית}}
* [http://academic.haifa.ac.il/Programs/Programs.asp?AcademicGroupID=27&BroadcastSeriesID=-1&ProgramTitle= מבחר סרטונים אקדמיים בנושא כלכלה] באתר [[הערוץ האקדמי]]
* יוסף זעירא, [http://www.vanleer.org.il/Data/UploadedFiles/EconSoc/1/dispute1.pdf כלכלה: מדע, מקצוע או אידאולוגיה?], באתר של מכון ון ליר
* [http://www.ecoeco.org.il/
* [http://www.kal-kalan.net קל-כלכלן] הוא אתר המציג נושאים הקשורים לכלכלה וכספים בישראל ובעולם בצורה קלה ומובנת.
* [http://www.kizur.co.il/search_group.php?group=14 קיצורים וראשי תיבות בכלכלה]
| |||