לא תיקום ולא תיטור – הבדלי גרסאות

בתלמוד{{הערה|{{בבלי|יומא|כג|א}}.}} נאמר שאיסור נקימה ונטירה נאמר על פגיעה ממונית, כמו בדוגמה לעיל שאדם מסרב להשאיל חפץ לחברו, אבל מותר להגיב על צער פיזי או עוגמת נפש, אם הפוגע לא ביקש את סליחת הנפגע. כך סיכם זאת רבי [[מנחם המאירי]] בפירושו שם:

{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=נקימה ונטירה בכל עניינים שבממון - אסורה, שנאמר: לא תקום ולא תטור... אבל כל שציער את חבירו בגופו, הן בהכאה הן בקללה הן באיזה צד של קלון, אם האחר מפייסו על זה כראוי לו - אף הוא ראוי למחול מלב ומנפש... ואם הלה אינו מפייסו - מותר לו בנקימה כל שרואה בה מקום; אלא שאם רצה שלא לנקום עליה הוא בעצמו - מקומו מושכר לו [כלומר, יש לו שכר על כך].}}

 

ה[[רמב"ן]] מסביר שאיסור הנקמה אינו קשור לתביעה ממונית משפטית ואומר: