פאבל ציציאנוב – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
|||
שורה 33:
'''פאבל דמיטרייביץ' ציציאנוב''' (ב[[רוסית]]: '''Павел Дмитриевич Цицианов''') או '''פאטה ציציאשווילי''' (ב[[גאורגית]]) [[19 בספטמבר]] <REF>[[8 בספטמבר]] על פי הלוח הישן</REF> [[1754]] - [[20 בפברואר]] <REF>[[8 בפברואר]] על פי הלוח הישן</REF> [[1806]]) היה מפקד צבאי ב[[האימפריה הרוסית|אימפריה הרוסית]], גנרל [[חיל רגלים|חיל-הרגלים]] משנת [[1804]] והנציב העליון של [[מלכות המשנה של הקווקז]] משנת [[1802]] ועד להירצחו בשנת [[1806]].
ציציאנוב נולד ב[[מוסקבה]] והיה בן למשפחת האצולה הגאורגית, [[ציצישווילי]]. בשנת [[1794]] הוא השתתף כמפקד ב[[מרד קושצ'ושקו]] שהתרחש ב[[פולין]] וב[[ליטא]], וב[[מלחמת רוסיה-פרס (1813-1804)|מלחמת רוסיה-פרס, 1804-1813]]. עקב הצלחתו בדיכוי המרד הפולני,
עוד בשנת התמנותו לנציב, [[1802]], הצליח ציציאנוב להגיע להסכם עם שליטי [[דרבנט]], [[קייטאך]], [[טאבאסאראן]] ו[[טארקי]] (Тарки), בגיאורגייבסק, שעל פיו קיבלו השליטים את חסותה העליונה של [[האימפריה הרוסית]] והתחייבו להלחם לצידה
בפברואר [[1803]], הגיע ציציאנוב ל[[טביליסי]] והתפנה מיידית לביצורה של העיר ולתכנון פעולות תגמול כנגד ה[[לזגינים]] ש[[לקיאנובה|פשיטות הביזה שלהם בגאורגיה]] התגברו עם מותו של [[גיאורגי השנים עשר, מלך גאורגיה|גיאורגי השנים עשר]]. בסוף אותה שנה, ב-[[2 בדצמבר]], הוא חתם על הסכם עם [[נסיכות אודישי]] ([[סמגרלו]]) המעניק לה את הגנתה וחסותה של האימפריה הרוסית, וב-[[3 ביולי]] [[1804]] חתם הסכם דומה עם [[נסיכות גוריה]]. ב-[[25 באפריל]] [[1804]], בוועידת אלזנאורי, הכריח ציציאנוב, את [[סולומון השני]], מלך [[ממלכת אימרתי]], להיכנע
התחזקותה של רוסיה בקווקז עוררה התנגדות מצד הפרסים וה[[האימפריה העות'מאנית|עות'מאנים]], שזכו לתמיכה גם של אנגליה וצרפת. דרישתה של פרס מרוסיה להסיג את כוחותיה מהקווקז, בשנת [[1804]], נתקלו בסירוב והיא [[מלחמת רוסיה-פרס (1813-1804)|הכריזה עליה מלחמה]].
| |||