בית הספר הגבוה למשפט ולכלכלה – הבדלי גרסאות

'''בית הספר הגבוה למשפט ולכלכלה''' היה מוסד אקדמי שנוסד ב[[תל אביב]] בשנת [[1935]], ולימים היה אחד המוסדות שהיוו את הגרעין שממנו צמחה [[אוניברסיטת תל אביב]].

 

בית הספר נוסד ביוזמת קבוצה שבראשה עמדו ה[[משפטן]] והפובליציסט ד"ר [[שמואל אייזנשטדט]], ה[[כלכלן]] ד"ר [[בנימין זיו]], [[עורך דין|עורך הדין]] ד"ר [[פלטיאל דיקשטיין]] והמשפטן [[מתתיהו לזרסון|מתתיהו (מקס) לזרסון]]{{הערה|{{דואר היום||לפתיחת בית הספר הגבוה למשפט ולכלכלה|1935/02/21|00613}}}}{{הערה|{{דבר||הצעה ליסד מכון תכנולוגי בת"א|1934/06/17|00113}}}}. [[ראש עיריית תל אביב]], [[מאיר דיזנגוף]], תמך ביוזמה זו{{הערה|{{הצופה||בית הספר הגבוה למשפט ולכלכלה|1938/02/21|00305}}}}.

 

 

במשך עשור לאחר הקמת מדינת [[ישראל]] סירבה הממשלה להעניק לבית הספר הכרה כמוסד חינוך גבוה, למרות שהתואר שהוא העניק הוכר על ידי אוניברסיטאות רבות מחוץ למדינה,{{הערה|{{דבר|מ. דוד|בית הספר הגבוה למשפט וכלכלה, מכתב למערכת|1958/01/14|00218}}.}} ובוגריו נדרשו להיבחן בבחינות לעורכי דין זרים.{{הערה|{{מעריב||תל אביב - "חוץ לארץ"|1955/03/15|00204}}.}} בשנת [[1959]] הועבר בית הספר לניהולה של [[האוניברסיטה העברית]], והפך לשלוחה שלה בתל אביב (וכונה בהתאם "השלוחה").{{הערה|{{מעריב|מ. מייזלס|בעקבות סיפוחו של בית הספר הגבוה למשפט וכלכלה - לאוניברסיטה בירושלים|1959/03/01|00806}}.}} בשנת [[1965]] השתלבה השלוחה באוניברסיטת תל אביב כפקולטה למשפטים.

 

==מיקום==

 

זמן לא רב לאחר מכן עברו הלימודים לבית הספר [[תל נורדאו]] ברחוב פרישמן 28{{הערה|שם=מכלל}}, בה התקיימו הלימודים עד שנות ה-50{{הערה|שם=מודעה1950}}. עם התרחבות בית הספר התקיימו לימודים גם בבית ספר שבח ברחוב המסגר ובבית הספר הצרפתי ב[[רמת אביב]]{{הערה|{{דבר||פחות צפיפות לסטודנטים בת"א|1962/04/09|00302}}}}.