הבדלים בין גרסאות בדף "מחנה פליטים פלסטינים"

←‏ירדן: קישורים פנימיים
מ (הסרת תו כיווניות)
(←‏ירדן: קישורים פנימיים)
 
==מחנות הפליטים הפלסטינים==
===[[ירדן]]===
 
בירדן יש עשרה מחנות לפליטים פלסטינים. ירדן היא המדינה הערבית היחידה אשר העניקה [[אזרחות]] לפליטים הפלסטיניים. הפליטים עצמם חושדים בכל תוכניות לשיפוץ או מעבר ממחנות הפליטים כניסיון לגרום להם לוותר על תביעתם ל[[זכות השיבה]].
 
'''מחנות שהוקמו לאחר מלחמת העצמאות''':
*מחנה אל-זרקאא: המחנה הוקם על ידי הוועדה הלאומית של הצלב האדום ב-1949 עבור 8,000 פליטים על שטח של 180 דונם בסמוך לעיירה [[זרקא (עיר)|זרקא]]. בתחילה התגוררו הפליטים באוהלים ובהמשך סופקו על ידי [[אונר"א]] מקלטי בטון, והפליטים עצמם הוסיפו חדרים. המחנה כעת דומה לרובע עירוני כמו בעיירה אל-זרקאא.
*מחנה אירביד: המחנה הוקם בשנת [[1951]] ל-4,000 פליטים על שטח של 244 דונם בסמוך לעיירה [[אירביד]] בצפון ירדן. מאז 1954 סופקו על ידי אונר"א מקלטי בוץ במקום אוהלים. במהלך השנים החליפו הפליטים את מקלטי הבוץ במקלטי בטון, והמחנה נעשה דומה לרובע עירוני כמו ארבידאירביד עצמה.
*מחנה ג'בל אל-ח'סין: המחנה הוקם בשנת [[1952]] על שטח של 421 דונם עבור 8,000 פליטים, וממוקם צפונית-מערבית ל[[רבת-עמון]]. הפליטים המקוריים התגוררו תחילה באוהלים עם קירוי [[אזבסט]], שסופקו על ידי אונר"א. מאז גדל המחנה והפך דומה לרובע עירוני ולחלק מרבת-עמון.
*מחנה עמאן החדש: המחנה נוסד בשנת 1955 לכ-5,000 פליטים, על שטח של 488 דונם, דרומית מזרחית ל[[רבת עמון]]. הפליטים שוכנו בתחילה ב-1400 מקלטים, שהוקמו על ידי אונר"א, וב-1957 שוכנו ב-1260 מקלטים נוספים, שהוקמו גם כן על ידי הסוכנות. במהלך השנים הפליטים הוסיפו חדרים כדי לשפר את תנאיהם והמחנה התרחב לתוך האזור האורבאניהאורבני.
 
'''מחנות שהוקמו לאחר מלחמת ששת הימים''':
* מחנה אל-בקעה: זהו המחנה הגדול בירדן, הממוקם כ-20 ק"מ צפונית לרבת-עמון. בין יוני 1967 לפברואר 1968 היו במחנות זמניים באזור [[בקע הירדן|בקעת הירדן]], אך בעקבות הסלמה צבאית באזור הם עברו לאל-בקעה, שכבר היו בו חמשת אלפים אוהלים ל-26,000 פליטים על שטח של 1.4 קמ"ר. בין 1969 עד 1971 החליפה אונר"א את האוהלים ב-848 מקומות מחסה בשל החורף הקשה, הודות לתרומות שהגיעו מגרמניהמ[[גרמניה]].
*מחנה מארכא: נודע בשם "חיטין". הוקם ב-1968 עבור 15,000 פליטים. אוהליו הוקמו על שטח של 917 דונם במרחק 10 ק"מ צפונית מזרחית לרבת-עמון. נבנו בו 4,000 מבנים בין השנים 1969-1971 תוך תמיכה של גרמניה, [[איטליה]], ירדן ותרומות מארצותמ[[ארצות ערב]].
*מחנה סופ: המחנה משתרע על-פני 500 דונם וממוקם ליד החורבות הרומיות המפורסמות של [[ג'רש]], 50 ק"מ צפונית לרבת-עמון. באוקטובר 1967 ננטש המחנה בשל תנאי מזג האוויר הקשים, והתושבים שוכנו באוהלים בבקעת הירדן. בעקבות הסלמה של פעילויות צבאיות בבקעת הירדן ב-1968 הוחזרו הפליטים חזרה לסופ.
*מחנה ג'רש: ידוע גם בכינוי מקומי "מחנה עזה", שהוקם עבור 11,500 פליטים שיצאו מרצועת עזה. המחנה משתרע על שטח של 750 דונם וממוקם כ-5 ק"מ מהחורבות הרומיות המפורסמות של ג'רש. מ-1967 דואגת הסוכנות למתקני מזון, לשיפור איכות הסביבה, לשרותי בריאות, לחינוך ולתברואה. הוחלפו 1,500 אוהלים במקלטים טרומיםטרומיים עמידים בין השנים 1968–1971 ונבנו עוד כ-2,000 מקלטים בתמיכה ובסיוע המזרח הקרוב.
*מחנה אל-טאלביה: הוקם ב-1968 עבור 5,000 פליטים. בניגוד למחנות אחרים בירדן, תושבי אל-טאלביה הם בעיקר עקורים. המחנה הוקם על שטח של 130 דונם כ-35 ק"מ דרומית לרבת-עמון. האוהלים נתרמו על ידי [[איראן]] וחברת סאן. מאוחר יותר הוחלפו האוהלים במקלטי בטון.{{הערה|[http://www.un.org/unrwa/refugees/jordan.html אתר אונר"א]}}
*מחנה אל-חצן: המחנה ידוע גם בכינוי מקומי כמחנה "עזמי אל-מופתי", הוקם בשנת 1968 עבור 12,500 פליטים. הוא ממוקם 80 ק"מ צפונית לרבת-עמון. בתחילה גרו הפליטים באוהלים על שטח של 774 דונם. את האוהלים החליפו במקלטים טרומיים בשנים 1969–1971 במימון תרומות מגרמניה ומתוכנית לפיתוח ירדן המערבית.
 
===[[לבנון]]===
על פי נתוני האוה[[האומות המאוחדות|או]], ב[[לבנון]] כ-350,000 פלסטינים. כרבע מהפליטים קיבלו [[אזרחות]] לבנונית באמצעות נישואים ולחצים של עדות שונות בלבנון. בשנת 1994 הוענקה אזרחות לבנונית למתואלים מ[[שבעת הכפרים]] ומעט לאחר מכן הוענקה אזרחות לבנונית לקבוצה של פליטים סונים ולפליטים הנוצריים.{{הערה|1=Julie Marie Peteet, [http://books.google.com/books?id=VJc3Yhdc48wC&pg=PA177 Landscape of hope and despair: Palestinian refugee camps], page 177}} בלבנון קיימת התנגדות רבה להימצאות הפליטים בשטחה, בשל החשש מערעור שיווי המשקל העדין בין ה[[עדה (אנתרופולוגיה)|עדות]] השונות. רוב הפליטים בשטח לבנון יושבים במחנות, ללא זכויות אזרחיות, ללא [[שירותי בריאות]] ו[[חינוך]] ממשלתיים, מוטלות עליהם הגבלות רבות בנושאים כגון [[חופש התנועה]] ונאסרת עליהם העבודה ב[[מקצוע]]ות רבים. הגבלות רבות נוספות מוטלות על שיפוצים ובנייה במחנות הפליטים.
 
[[קובץ:Bourj el-Barajneh entrance - Flickr - Al Jazeera English.jpg|250px|ממוזער|שמאל|מחנה הפליטים [[בורג' אל-בראג'נה]] ב[[לבנון]]]]
* [[רשידיה]], הוקם ב-1963, 31,478 תושבים.
 
===[[סוריה]]===
ב[[סוריה]]בסוריה כ-300,000 פליטים. רובם הגדול נהנה מזכויות תעסוקה וחינוך ומצבם דומה למצב יתר האוכלוסייה, אך הם נעדרים אזרחות וזכויות פוליטיות. סוריה מצהירה כי היא תומכת בתביעה הערבית לזכות השיבה.
 
* [[אל-סבינה]], הוקם ב-1948, 22,600 תושבים.
 
==פגיעה במלחמות ובמעשי איבה==
כאמור, מחנות הפליטים הוקמו בעקבות מלחמת העצמאות ומלחמת ששת הימים. מחנות הפליטים שהוקמו ב[[רצועת עזה]], שבשליטת [[מצרים]], וב{{ה|גדה המערבית}}, שבשליטת ירדן, עברו במלחמת ששת הימים לשליטת ישראל. בספטמבר [[2005]] יצאה ישראל מרצועת עזה, במסגרת [[תוכנית ההתנתקות]], וביוני [[2007]] הטילה {{ה|סגר על רצועת עזה}}.
מלחמות ומעשי איבה נוספים במזרח התיכון הביאו לפגיעות במחנות הפליטים ובתושביהם, שלעתים הפכו לפליטים פעם נוספת. אירועים בולטים:
303

עריכות