|
החברה אחראית על מימון, תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה של רשתות המים, הביוב והקולחין בירושלים, מבשרת ואבו גוש וכן לתפעול ותחזוקה של רשת הניקוז בירושלים.
== מבט"י ==
במסגרת הנ"ל מספקת החברה שירות לאוכלוסייה של כמיליון איש וכן ללקוחות מוסדיים, מסחריים ואחרים, בהתאם לאמות מידה לשירות הנקבעות על ידי הרשות הממשלתית למים וביוב.
חברת מבט"י – מפעלי ביוב וטיהור ירושלים, היא [[חברת בת]] של חברת הגיחון. והוקמה כדי לטפל ב[[שפכים|שפכי]] ירושלים. באחריותההיא לתכנןאחראית על תכנון, לפקחפיקוח, ולתחזקתיכנון, אתהפעלה ותיחזוק של מכוני הטיהור והפעלתם. החברה מטהרת באמצעות [[מכון טיהור שפכים]] ב[[נחל שורק]], כ- 50% משפכי ירושלים וישובי הסביבה. ▼
== אספקת מים לירושלים - אתגר מאז ומתמיד ==
'''ירושלים שוכנת על ספר המדבר''' '''-''' בהיותו מעיין הגיחון מקור מים כמעט בלעדי לתושבי ירושלים, היוו הגנתו והשמירה עליו כמשאב קיומי לתושבי ירושלים אתגר קשה החל מהתקופה התנ"כית ועד ימינו.
=== מתקופת האבות ועד לחורבן בית שני ===
שימש מעיין הגיחון (עם ספיקת מים ממוצעת של 50 מ"ק ביום) כמקור המים העיקרי של העיר ירושלים. עם גידול אוכלוסיית העיר ירושלים בימי בית שני והתפתחות הטכנולוגיה של האימפריה הרומית, הורחבו תשתיות המים והביוב של העיר והונחו קילומטרים של אמות מים (מאזור גוש עציון - בריכות שלמה) ושל מנהרות ביוב.
=== בתקופה העות'מאנית ===
בתקופה זו, תפסו בורות המים את מקום אמות המים והיו לאמצעי אספקת המים העיקרי של ירושלים. כשהחלה היציאה מהחומות הקפידו בוני הבתים לחצוב עבור כל בית או לכל חצר משותפת בור מים, שבלעדיו לא ניתן היה לנהל חיים תקינים.
החיסרון העיקרי בשיטת הבורות היה התלות בגשם שימלאם. בהיעדרו, הייתה החלופה היחידה לקנות מים מהשקאים, בני הכפרים שהיו מוכרים את מימי המעיינות בעיר, בעיקר בשנים שחונות.
=== בתקופת המנדט הבריטי ===
בתקופה זו, נסגרו בורות המים. בפיקודו של גנרל אלבני, שילבו הבריטים מערכת משאבות מים, נמתחו צינורות ברזל (בקוטר של 6 אינץ') ונבנה מאגר מים רוממה במערב העיר, ממנו הוזרמו המים בצינורות קטנים יותר אל שכונות ירושלים העתיקה והחדשה, ואף אל הכפרים שסביב העיר. המערכת הזרימה מים מברכות שלמה לבירה, לא פחות ממיליון ליטר מדי יום. המערכת סיפקה מים זורמים ישירות לשכונות המגורים ובהמשך גם לבתיהם הפרטיים של תושבי העיר. יחד עם זאת, קטיעת אספקת המים לעיר בעת המצור על ירושלים במלחמת העצמאות הוכיחה עד כמה פגיעה העיר.
=== במלחמת העצמאות, בימי המצור על ירושלים ===
בפרק זמן זה, נעשה שימוש אחרון בבורות המים הוותיקים. כל הבורות ואפילו הקטנים והמוזנחים ביותר, נבדקו, נמדדו ומולאו מים. גדוד "מחלקי המים" של ארגון משמר העם פעל לחלוקה מסודרת של המים.
=== כיום ===
▲חברת מבט"י – מפעלי ביוב וטיהור ירושלים, היא [[חברת בת]] של חברת הגיחון. והוקמה כדי לטפל ב[[שפכים|שפכי]] ירושלים. באחריותה לתכנן, לפקח ולתחזק את מכוני הטיהור והפעלתם. החברה מטהרת באמצעות [[מכון טיהור שפכים]] ב[[נחל שורק]], כ- 50% משפכי ירושלים וישובי הסביבה.
== מבנה החברה ==
הנהלת החברה מורכבת ממנכ"ל, מר זהר ינון, ארבעה סמנכ"לים וחמישה מנהלים נוספיםואשר פעילותה מפוקחת על ידי דירקטוריון הכולל 7 דירקטורים מתוכם 3 דח"צים בהם יו"ר הדירקטויריון מר אבי בלשניקוב.
משרדי המטה, אגפי ההנדסה ושירות הלקוחות ממוקמים בבית האומות שברח' דרך חברון בירושלים. בנוסף, החברה מפעילה שלושה מוקדי שרות נוספים ואתריפ תפעוליים ברחבי ירושלים.
[[קובץ:Ponding pool in jerusalem.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בריכת איגום של חברת הגיחון]]
| 