יהושע סירקין – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
קובץ על יד (שיחה | תרומות) מ קישורים פנימיים, תקלדה, הגהה |
מ הגהה |
||
שורה 1:
[[קובץ:יהושע סירקין.jpg|220px|שמאל|ממוזער|יהושע סירקין]]
'''יהושע סירקין''' (1838 – 1922)
==ביוגרפיה==
נולד ב[[בלארוס|רוסיה הלבנה]], בנו של יעקב סירקין. בשנת 1869 הוציא את ספרו "מערכת הדומם" על [[מינרלוגיה]] - "לתועלת סוחרים ב[[אבן חן|אבנים יקרות]] ו[[מחצב
עם התעוררות התנועה הלאומית היהודית נרתם סירקין לפעילות ציונית אינטנסיבית. הוא עמד בראש אגודת "דורשי ציון" ("אגודת האלף") במינסק, כמו כן היה ממייסדי ומראשי האגודה "קיבוץ נדחי ישראל" במינסק.
שורה 9:
במאי 1890 השתתף באספה הראשונה של הוועד האודסאי בווילנה, שבחר מחליף ליהודה לייב פינסקר שהתפטר מראשות תנועת חיבת ציון.
בקונגרס הציוני השני, שהתקיים
סירקין היה ממקימי ההתיישבות עין זיתים בארץ ישראל. בראשית 1891 הגיע לארץ ישראל יחד עם שני חבריו מראשי אגודת "דורשי ציון" (המכונה גם "אגודת האלף") ממינסק לצורך הקמת התיישבות [[חקלאות|חקלאית]] בארץ ישראל. הם פנו לפקידי [[אדמונד ג'יימס דה רוטשילד|הברון רוטשילד]] ובהם אל [[יהושע אוסוביצקי]]. אוסוביצקי הציע את אדמות [[ביריה]] ועין זיתים. אנשי אגודת "דורשי ציון" רכשו מידיו של אוסוביצקי 5,600 דונם קרקע בעין זיתון ובביריה. האוכלוסייה הערבית השכנה החלה מעלה תביעות על פיהן אוסוביצקי לא רכש את כל האדמות שהוא מכר לאגודה אלא רק מקצתן והגישו תביעה לבית הדין העות'מאני שאף הוציא צו האוסר על המשך העבודות במקום. אוסוביצקי פעל בביירות לביטול הגזירה וסירקין יצא בטענות קשות מאוד כנגדו. סירקין נסע ל[[פריז]] וקיבל את תמיכת הברון באגודה.
| |||