ספר המדבר בארץ ישראל – הבדלי גרסאות

'''סְפָר המדבר בארץ ישראל''' הוא [[אזור]] [[גאוגרפי]] המפריד בין [[מדבר]] [[הנגב]] ו[[מדבר יהודה]] ובין [[האזור הים-תיכוני|החבל הים תיכוני]] שבו ה[[אקלים]] לח יותר. [[ספר המדבר]] ב[[ארץ ישראל]] מהווה רצועה צרה שכיוונה צפון-דרום בסמוך לגבול מדבר יהודה, ומזרח-מערב בסמוך לגבול הנגב. לספר המדבר מאפיינים [[גאוגרפיה|גאוגרפיים]], [[אקולוגיה|אקולוגיים]] ו[[היסטוריה|היסטוריים]] המבדילים אותו הן מאזור המדבר והן מ[[האזור הים-תיכוני|האזור הים תיכוני]].

 

 

==התיישבות חקלאית==

המחסור התמידי במים, התלות באספקת המים מהצפון, מעט הקידוחים שבוצעו באזור, תנאי האקלים וטיב הקרקע לא נתנו סיכויים טובים לפיתוח החקלאי של האזור. [[שלושת המצפים]] שהוקמו בנגב בשנת [[1943]] - [[בית אשל]], [[גבולות]] ו[[רביבים]], הצליחו לנצל את המים המקומיים לצורך חקלאות{{הערה|1= [[יואל דה-מלאך]] מרביבים הצליח לשכנע את ועדת האו"ם שהנגב עשוי להיות פורח וכך ב[[החלטת החלוקה]] הוא נכלל בתחום המדינה היהודית }}. לאור הניסיון של הקיבוצים הוקמו בנגב היישובים אחד עשר הנקודות במוצאי יום כיפור 1946 ובהמשך[[משאבי שדה]] ו[[שדה בוקר]]. יישוב חקלאי אחד והוא [[נבטים]], הוקם עם אחד עשר הנקודות מזרחית מבאר שבע עם מערכת אספקת מים מקומית.