עילוי נשמה – הבדלי גרסאות

על פי האמונה בעילוי נשמה, בכל מצב בו נמצאת הנשמה, יש ליהודים אחרים דרכים להשפיע על העלאתה ממקומה הנוכחי למקום גבוה יותר על ידי קיום מצוות שונות כגון אמירת [[קדיש]] ואזכרה על [[קבר]]ו של הנפטר. על פי אמונה זו, אף לימוד תורה ומעשי צדקה וחסד, המוקדשים על ידי צאצאיהם או מוקירי זכרם של הנפטרים, ולזכותם, גורמים לעליית נשמתם. בהתאם לכך נפוץ מאוד הכיתוב וההקדשה "לעילוי נשמת" המוצמד למעשי צדקה וחסד, שהוקדשו על ידי עושיהם. ככלל, כוללת ההקדשה לעילוי הנשמה את שמות הנפטר שם אביו ותאריך פטירתו. הכיתוב "לעילוי נשמת" נפוץ על גבי ספרים תורניים, שהוקדשו לבית מדרש, על ידי קרובי ואוהדי הנפטרים, בעבור שהלימוד בהם יהא לטובת נשמתם, הכיתוב מופיע אף על גבי בנינים של מוסדות תורה, שהוקדשו למטרה זו, ניתן אף למצוא את הכיתוב על גבי [[אמבולנס]]ים, שנתרמו לעילוי נשמת קרוביו של התורם.

 

 

ב[[חסידות]] נהוג להגיש ב[[יארצייט]], עוגות ו[[יי"ש]] לאחר התפילה בבית הכנסת, על מנת שהמתפללים יברכו ברכת [[ברכות הנהנין#רשימה של ברכות הנהנין|מזונות]] ו[[שהכל נהיה בדברו|שהכל]], ולאחל ש"לנשמה תהיה עלייה", מנהג זה מכונה אף "שתיית [[לחיים]]".