הקרבות על רכס "חמוטל" במלחמת יום הכיפורים – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 89:
 
== מתקפת השריון המצרית ב-14 באוקטובר ==
עד בוקר 14 באוקטובר נאחזו שני הצדדים בעמדותיהם והתארגנו לקראת המשך הלחימה. בבוקר 14 באוקטובר כחלק מ[[קרב השריון ב-14 באוקטובר|מתקפת השריון המצרית]] באותו יום, נעה מזרחה חטיבת שריון 14 של הצבא המצרי, שהשתייכה במקור לדיוויזיה 21 (שחצתה את תעלת סואץ מזרחה ב-12 באוקטובר) אך תגברה את דיוויזיה 16 מתחילת הקרבות. הכוח המצרי נע מדרום ועל ציר "טליסמן"" בכיוון מזרח, כשמטרתו השתלטות על מרחב טסה.{{הערה|שם=אתר421}} לכוחות צה"ל היה מידע על התקיפה המתוכננת והם נערכו בעמדות הגנה. חטיבה 421 פרסה באזור "ציונה" ו"חגית" את גדוד 264 ומפקדת החטיבה. בשלב הראשון הפעילו המצרים ריכוך ארטילרי וקיצרו טווחים בעזרת המיסוך שנוצר כתוצאה מההפגזה. בצורה זו הגיעו הטנקים המצריים הקדמיים עד קו העמדות הישראלי.{{הערה|שם=תחקיר14|[http://www.421.co.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/vav.pdf פרק ו' - קרב השב"ש 14.10], תחקיר בחטיבה 421, באתר חטיבה 421}} בשלב זה נשלח גדוד 257 צפונה, לרכס שמצפון ל"טליסמן" וניהל אש מהאגף.{{הערה|שם=תחקיר14}} הכוח המצרי פעל בשני מאמצים חטיבתיים: החטיבה הצפונית נפרשה מאזור "חמוטל" ו"ציונה" דרומה, בפתחה שבין "חמוטל" ו"מכשיר" וחטיבה מצרית שנייה תקפה מול חטיבות 600 ו-[[חטיבה 14|14 הצה"לית]] באזור "מכשיר".{{הערה|שם=תחקיר14}} בקרב שנמשך כשעתיים נפגעו, להערכת הצד הישראלי, כ-50 טנקים מצרים. לאחר שנבלם הניסיון המצרי הראשון, נעשה אחר הצהריים ניסיון התקפה מצרי נוסף, הפעם מכיוון דרום. כ-30 טנקים מצרים נעו צפונה על ציר "פוטון" (ציר החת"ם) לכיוון "ציונה".{{הערה|שם=תחקיר14}} בקו ההגנה ב"ציונה" עמד עתה גדוד 599 לאחר שהחליף את גדוד 264 בעמדות.{{הערה|שם=אתר421}} לגדוד 599264 נפגע טנק אחד בשעות הבוקר ומפקדו נהרג.{{הערה|שם=אתר421}} למצרים נפגעו כ-15 טנקים.{{הערה|שם=תחקיר14}} ניסיון התקיפה המצרי בגזרת "חמוטל"-"ציונה" היה חלק מתקיפה של 4 טורי שריון דיוויזיוניים שנעו במגמת תקיפה בבוקר 14 באוקטובר לרוחב כל חזית הדרום. כל ההתקפות המצריות נבלמו על ידי צה"ל ולמצרים נגרמו אבידות קשות בשריון. המספרים על אבידות המצרים בטנקים ביום זה חלוקים ונעים בין 100 טנקים ובין 250 טנקים.{{הערה|שם=ריין|1={{מערכות|בנייה ריין|מלחמה נחושה או הפגנת סרק?|0/112250|415, נובמבר 2007, עמ' 48-59}}}}{{הערה|שם=מוגבלת167|1={{אוניברסיטת חיפה|דניאל אשר (בהנחיית [[יואב גלבר]], החוג ללימודי ארץ ישראל)|מלחמה כוללת מוגבלת בממדיה – המענה התורתי צבאי מצרי למערכת ההגנה של צה"ל ערב מלחמת יום הכיפורים|227702|2002, עמ' 167}}}} קצין המודיעין של חטיבה 421 העריך את מספר הטנקים המצרים שנפגעו בקרב בגזרת חטיבה 421 בכ-60-50{{הערה|שם=תחקיר14}}
לאחר קרב זה, הועברה חטיבה 421 לאזור רפידים במטרה להתכונן לצליחה מתוכננת. עד ה-19 באוקטובר עמד ב"ציונה", מול "חמוטל", גדוד 429 מחטיבה 500, בפיקוד אריה ארצי{{הערה|שם=אדן237|אברהם אדן (ברן), על שתי גדות הסואץ, הוצאת עידנים, 1979, עמ' 237}} הוא עזב ב-21 באוקטובר וחבר לחטיבת האם של ממערב לתעלת סואץ.{{הערה|שם=אדן269|אברהם אדן (ברן), על שתי גדות הסואץ, הוצאת עידנים, 1979, עמ' 269}}