שעיר לעזאזל (מצווה) – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה תגית: עריכה מיישום נייד |
מ עיצוב |
||
שורה 1:
[[קובץ:Webb Sending Out the Scapegoat.jpg|שמאל|ממוזער|
[[קובץ:Domestic goat May 2006.jpg|שמאל|ממוזער|250px|על פי האמונה היהודית שעיר המשתלח — שהינו למעשה תיש מבוית — היה מכפר לישראל על כל עבירות שבתורה חמורות כקלות בתנאי שעשו [[תשובה]]. ללא תשובה הוא היה מכפר רק על הקלות.{{הערה|רמב"ם, יד החזקה, הלכות תשובה פרק א' הלכה ב'}}]]▼
▲{{שם|שִׁילּוּחַ שָׂעִיר לַעֲזָאזֵל}} הוא מצווה שהייתה מקוימת ב[[יום הכיפורים]] בתקופת [[בית המקדש]]. במצווה זו, באופן יוצא דופן היו משלחים [[עז הבית|תיש]] ל[[מדבר]], ולא היו מקריבים אותו כקורבן על גבי ה[[מזבח]] כנהוג.
==מקור המצווה ומהותה==
▲[[קובץ:Domestic goat May 2006.jpg|שמאל|ממוזער|250px|על פי האמונה היהודית שעיר המשתלח — שהינו למעשה תיש מבוית — היה מכפר לישראל על כל עבירות שבתורה חמורות כקלות בתנאי שעשו [[תשובה]]. ללא תשובה הוא היה מכפר רק על הקלות.{{הערה|רמב"ם, יד החזקה, הלכות תשובה פרק א' הלכה ב'}}]]
▲[[קובץ:Webb Sending Out the Scapegoat.jpg|שמאל|ממוזער|190px|שילוח השעיר לעזאזל, ציור של ויליאם ג'יימס ווב]]
על פי המקרא{{הערה|"ולקח את שני השעירים והעמיד אותם לפני ה' פתח אהל מועד. ונתן אהרן על שני השעירים גורלות, גורל אחד לה' וגורל אחד לעזאזל"([[S:ביאור:ויקרא טז#ח|ויקרא ט"ז ח]])}} [[הכהן הגדול]] היה [[הטלת גורל|מטיל גורל]] על שני שעירי עזים (תיישים).
אחד השעירים היה נבחר להעשות קורבן לה' בבית המקדש והשני היה נשלח על ידי שליח מיוחד הנקרא "איש עיתי" ל"עזאזל" ב[[מדבר]], לאחר שהכהן הגדול סומך את ידיו על ראשו ומתוודה על כל חטאי ופשעי עם ישראל "ונתן אותם על ראש השעיר", והשעיר כביכול נושא אותם איתו.
שורה 24 ⟵ 23:
וכך נאמר ב[[תלמוד]] הבבלי:
{{ציטוט|תוכן='את משפטי תעשו' - דברים שאלמלא נכתבו דין הוא שיכתבו; ואלו הן: עבודה זרה וגלוי עריות ושפיכות דמים וגזל וברכת השם. 'ואת חוקותי תשמרו' - דברים שיצר הרע מקטרג עליהן ואומות העולם משיבים עליהן, ואלו הן: אכילת [[חזיר]] ולבישת [[שעטנז]] ו[[ייבום וחליצה|חליצת יבמה]] וטהרת מצורע '''ושעיר המשתלח'''. ושמא תאמר מעשה תוהו הם? - תלמוד לומר 'אני ה' '; אני ה' חקקתיו ואין לך רשות להרהר בהן.|מקור=[[מסכת יומא|יומא]] (סז ע"ב)}}
אך למרות דברים אלו, ניתנו במרוצת הדורות טעמים למצווה בלתי-שגרתית זו, השונה מכל הקורבנות, אשר מוקרבים על ה[[מזבח]] בבית המקדש. חלק מהפרשנים מעדיפים את הפרשנות שב[[קורבן (יהדות)|קורבן]] זה היו נותנים ל[[שטן]] את חלקו, על מנת שלא יקטרג על עם ישראל{{הערה|[[רמב"ן]] ו[[כלי יקר]] על [[ספר ויקרא|ויקרא]] יז ז}}. ב[[ספר הזוהר|זוהר]] ישנה פרשנות שהשעיר הוא מתנה לשטן שהופך במעשה זה לאפוטרופוס על ישראל ומשבח אותם, גישה זו דומה לפרשנות המובאת ב[[פרקי דרבי אליעזר]] שם הוא מתואר כמי שהופך להיות [[סניגור]] בעקבות המעשה{{הערה|זוהר, ח"ג, סג ע"א-ע"ב, פרקי רבי אליעזר פרק מ"ו.}}.
שורה 43 ⟵ 41:
==עזאזל==
[[קובץ:William Holman Hunt - The Scapegoat.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[שעיר לעזאזל (ציור)|השעיר לעזאזל]] ששולח ביום הכיפורים, ציור מאת [[ויליאם הולמן האנט]].]]▼
{{הפניה לערך מורחב|עזאזל}}
▲[[קובץ:William Holman Hunt - The Scapegoat.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[שעיר לעזאזל (ציור)|השעיר לעזאזל]] ששולח ביום הכיפורים, ציור מאת [[ויליאם הולמן האנט]].]]
לביטוי עזאזל כבר אצל חז"ל יש כמה פירושים. היו שפירשו שמדובר באופן פשטני בקשה שבהרים מלשון '''עז-אל'''{{הערה|בבלי מסכת יומא דף סז/ב ובספרא (פרשת אחרי מות פרק ב ח) באופן דומה: "לעזאזל - למקום הקשה בהרים. יכול ביישוב תלמוד לומר המדברה. ומנין שיהיה בצוק - תלמוד לומר אל ארץ גזירה."}}. בשיטת פרשנות זאת הלכו [[רס"ג]] שמפרש ש"עזאזל" הוא שם של הר מסוים, הנקרא כך בשל חוזקו, ו[[רש"י]] המפרש שמדובר בהר מצוקי על פי הביטוי ארץ גזרה - ארץ גזורה וחתוכה.
שורה 58 ⟵ 56:
לפי ההלכה שילוח השעיר אינו צריך להיעשות דווקא על ידי [[כוהן]], משום ששילוח זה אינו נחשב עבודה מעבודות ה[[בית המקדש|מקדש]], אך הנוהג המקובל היה למנות כוהן לשילוח השעיר. עם זאת, לפי מסורת המוזכרת במשנה,{{הערה|1=[[מסכת יומא]] ו,ג.}} היה מקרה שאדם שאינו כוהן בשם "ערסלא" שילח את השעיר לעזאזל.
==זיהוי מקום שילוח השעיר==▼
== משמעות הביטוי בשפה היומיומית ==▼
{{ערך מורחב|שעיר לעזאזל (חברה)}}▼
[[קובץ:MontarMount.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הר מונטר]] ב[[מדבר יהודה]]. מזוהה בידי חלק מהחוקרים עם ההר שממנו הושלך השעיר לעזאזל.]]
כיום, הביטוי "שעיר לעזאזל" מתאר אדם שנתפס ומוענש באופן שרירותי מקרב ציבור גדול, על חטאי אחרים, מבלי שהיה אשם בדבר. לעתים, האשמה זו הינה מבחינת "למען יראו וייראו" - כלומר, הענשת יחיד על מנת שכלל הציבור יירתע מביצוע [[עבירה]] דומה ב[[עתיד]]. בהשפעת המנהג נוצר ביטוי עברי נוסף, "לך לעזאזל", המשמש כמילת [[קללה|גידוף]]. משמעות הביטוי - לך למקום רע או לך לאבדון, בדומה לביטוי "לך לגיהנום". ביטוי נוסף הקיים בעברית הוא "לעזאזל" או "לעזאזל איתך", והוא נאמר לרוב בעת כעס או תסכול.▼
▲==זיהוי מקום שילוח השעיר==
המשנה מציינת שהצוק שממנו נדחף השעיר אל מותו היה במרחק של תשעים [[מידות ומשקלות תורניים#ריס|ריס]] מירושלים, כלומר בין 12 ל-14 [[קילומטר]]. הועלו מספר השערות לגבי מקום הצוק - חלקן דבקות במרחק המצוין במשנה, וחלקן רחוקות יותר{{הערה|[http://www.vbm-torah.org/vtc/0082348.doc זאב ח´ ארליך, '''לעזאזל, היכן הוא?''', [[מקור ראשון]], ט' באייר תשס"ז]}}, והידועה שבהן היא [[הר מונטר]], המכונה כיום "הר עזאזל" בשל כך. חלק מההצעות, כמו [[סרטבה]] וצוקי [[נחל מכמש]] מתאימות יותר לשילוח מהמשכן ב[[שילה (עיר מקראית)|שילה]]. ב[[תרגום יונתן]] הנוסח הוא "דהוי בית הרודי", ולפיו יש שהציעו לזהות את העזאזל עם ה[[הרודיון]]. כמו כן, יש שהציעו לזהות את צוק העזאזל עם האתר "צוקא" שב[[נחל תקוע]], וזאת על פי דברי הרב והחוקר [[אשתורי הפרחי]] מראשית המאה ה-14: "מירושלים לעזאזל כשלוש שעות, וחלחול ו[[תקוע]] שם סמוכים". הכוונה בחלחול זו אינה ל[[חלחול]] הידועה שמצפון לחברון, אלא למרחב מדברי כעשרה ק"מ דרומית מזרחית לתקוע, המכונה עד ימינו בשם "חלחול אלכביר" (חלחול הגדולה){{הערה|[[יהודה אליצור|י' אליצור]], '''מקום בפרשה - גאוגרפיה ומשמעות במקרא''', הוצאת ידיעות אחרונות, עמ' 432-425.}}.
שורה 69 ⟵ 63:
פרופ' [[יהודה אליצור]] הציע כי הנוסח המקורי של המשנה אינו "בית חדודו" (בדפוסים) או "בית חרורו" (בכתבי יד משובחים של המשנה), אלא "בית חרודן". בהתאם לכך, הלה הציע לזהות את האתר הקדום הנזכר בדרך לעזאזל עם חורבה הקרויה עד ימינו בשם "[[ח'רבת חרד'אן]]", המצויה כ-5 ק"מ דרומית מזרחית לירושלים, שהם כשלושה מיל רומיים, בהתאם לתיאור במשנה{{הערה|[[יהודה אליצור|י' אליצור]], '''מקום בפרשה - גאוגרפיה ומשמעות במקרא''', הוצאת ידיעות אחרונות, 432-425.}}. זאת, כאשר השם "חרודן" נזכר בשטר [[כתובה]] יהודי עתיק שנמצא ב[[מדבר יהודה]]{{הערה|[[יהודה אליצור|י' אליצור]], '''מקום בפרשה - גאוגרפיה ומשמעות במקרא''', הוצאת ידיעות אחרונות, 430.}}.
▲== משמעות הביטוי בשפה היומיומית ==
▲{{ערך מורחב|שעיר לעזאזל (חברה)}}
▲כיום, הביטוי "שעיר לעזאזל" מתאר אדם שנתפס ומוענש באופן שרירותי מקרב ציבור גדול, על חטאי אחרים, מבלי שהיה אשם בדבר. לעתים, האשמה זו הינה מבחינת "למען יראו וייראו" - כלומר, הענשת יחיד על מנת שכלל הציבור יירתע מביצוע [[עבירה]] דומה ב[[עתיד]]. בהשפעת המנהג נוצר ביטוי עברי נוסף, "לך לעזאזל", המשמש כמילת [[קללה|גידוף]]. משמעות הביטוי - לך למקום רע או לך לאבדון, בדומה לביטוי "לך לגיהנום". ביטוי נוסף הקיים בעברית הוא "לעזאזל" או "לעזאזל איתך", והוא נאמר לרוב בעת כעס או תסכול.
==קישורים חיצוניים==
| |||