דת ומדע – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
Jobas (שיחה | תרומות)
שורה 15:
 
==היסטוריה של היחסים בין הדת והמדע==
[[קובץ:Religion of Nobel Prize winners between 1901 and 2000.png|שמאל|ממוזער|250px|זוכי [[פרסי נובל]] לפי דת]]
===היסטוריה של היחסים בין הדת הנוצרית והמדע===
{{להשלים|נושא=יהדות|נושא2=מדעי הרוח}}
שורה 26 ⟵ 27:
 
מדענים קתולים רבים בתקופת הרנסאנס היו אדוקים בדתם, ואת מחקריהם המדעיים ראו בתור דרך לגלות את צפונות העולם האלוהי וכך לעבוד את האל בצורה שלגישתם הוא בוודאי רוצה בה. תיעוד המאובנים גובש לראשונה לא על ידי חוקרי אבולוציה אלא בעבודות של גאולוגים שהיו [[בריאתנות|בריאתנים]] בהשקפתם וקיבלו את סיפור תולדות החיים כפי שהוא מסופר בספר בראשית. גאולוגים אלה ערכו לפי הסדר את שכבות הסלע הראשונות שמצאו. במקרים רבים היו אלה ממצאים שעלו מחפירת התעלות הראשונות של תקופת התיעוש באנגליה, במאה ה-18.{{הערה| ג'רי א. קווין, למה האבולוציה נכונה (ת"א: ידיעות אחרונות, 2013), ע' 61}}. הביולוג ומגלה הדינוזאורים [[ריצ'רד אוון]] ראה בחקר מדוקדק של ה[[אנטומיה]] וה[[זואולוגיה]] את הדרך הטובה ביותר להעיד על תהילת מעשי האל, וכך [[ג'יימס האטון]] ו[[גילברט וייט]]. ה[[אנטומולוגיה|אנטומולוג]] הבריטי [[פיליפ הנרי גוס]] סבר שאין סתירה בין סיפור הבריאה התנ"כי לבין הראיות לעתיקותו של העולם. המדען הצרפתי [[פרנסואה-רנה דה שאטובריאן]] כתב ב-1802: "אלוהים יכול היה לברוא, וללא ספק ברא, את העולם עם כל סימני עתיקותו ושלמותו, אותם מפגין העולם כעת." הנצרות והמדע לא נתפסו כסותרים זה את זה: ב-1811 התקבל שאטובריאן כחבר באקדמיה הצרפתית.{{הערה| שאטובריאן, "גאוניותה של הנצרות" (Génie du christianisme), חלק 1, ספר 4, פרק 5. יש להבדיל בין [[האקדמיה הצרפתית]], שמוקדשת למדעי הלשון והשפה הצרפתית, לבין [[האקדמיה הצרפתית למדעים]].}}
[[קובץ:Christian Scientists and Inventors Mosaic.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מדענים נוצרים מפורסמים]]
 
במאה ה-18 מיינו ביולוגים את המינים מתוך הנחה שהם יציבים, אינם משתנים ומורישים את תכונותיהם לצאצאיהם באופן מדויק. [[קארולוס ליניאוס]] ביקש להשליט סדר בעושר המינים שהתגלו במאות שנים של מסעות ותגליות וארגן את עולם החי והצומח במינים לפי תבניות שנבראו למיטב הבנתו על ידי האל בימי בראשית. [[יוהאן קספר לוואטר]], תאולוג ומדען, חיפש בממצאי המדע את ההוכחה לבריאה. ותרגם לגרמנית את מחקרו של הביולוג הצרפתי שארל בונה (Bonnet, 1720-1793) שראה בסדר הביולוגי את התגלמות הרצון האלוהי.{{הערה|פלק רפאל, ציונות והביולוגיה של היהודים (תל אביב: רסלינג, 206), ע' 33, 37}} גם את בני האדם מיינו הביולוגים. הקריטריונים שלהם היו מגוונים, וכך גם סוגי בני האדם שהגדירו. האנטום סמואל תומאס פון זומרינג (Sommerring, 1755-1830) מיין את בני האדם לפי גיל, מין, לאומיות, תזונה, נטייה לחלות, סגנונות חיים ואף לבוש. בסוף המאה ה-18 מיין חוקר הטבע הגרמני יוהאן פרידריך בלומנבאך (Blumenbach, 1752-1840) את בני האדם לחמישה סוגים – קווקזים, מלאים, אתיופים, אמריקאים ואירופים, אך תהה מדוע שונים צאצאים מהוריהם.{{הערה|פלק רפאל, ציונות והביולוגיה של היהודים (תל אביב: רסלינג, 206), ע' 41}} לינאוס סבר שאין חשיבות לשוני בין הפרטים, כי כולם פרי תוכנית של האל. לפי הבנתו, המהות האלוהית טבועה בכל ישות שבטבע.