CM.170 פוגה מגיסטר – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←‏תכנון ופיתוח: המידע נדרש להבנת הנושא
שורה 69:
לצורך הפעלת המטוסים הוקמה מחדש [[טייסת 147]] ("האיל הנוגח"), שהוקמה לראשונה ערב [[מבצע קדש]] ונסגרה לאחריו. הטייסת הוקמה בבסיס [[חצרים (בסיס)|חצרים]] וכללה בוגרים טריים של [[קורס טיס (צה"ל)|קורס טיס]] ולצידם טייסים ותיקים כמו [[אלי איל]], מטייסי [[מלחמת העצמאות]]. המטוסים חומשו בשני [[מקלע]]י [[M1919 בראונינג|בראונינג 0.3]] [[אינץ']] (7.62 מ"מ) בחרטום ובכוורות [[רקטה|רקטות]]. משימתו הראשונה של המטוס בתחילת המלחמה הייתה משימת הטעייה: בבוקר ה-[[5 ביוני]], כאשר רוב מטוסי החיל היו בדרכם ל[[מצרים]] עם תחילת מבצע "מוקד", המריאו כמה רביעיות של מטוסי פוגה מגיסטר לטיסת אימונים שגרתית, כדי להטעות את מאזיני האויב ולהציג רושם של בוקר שגרתי.{{הערה|שם=דני|דני שלום, 50 שנות עליונות אווירית, עמ' 124.}}
 
במלחמה עסקה הטייסת בתקיפת מטרות קרקע ב[[רקטה|רקטות]], פצצות ומקלעים. ביום הראשון למלחמה הטייסת תקפה יעדים בחזית המצרית, בתחילה ברפיח ובהמשך ב[[חאן יונס]] ועמדות מצריות אחרות בגבול [[רצועת עזה]]. בהמשך היום הופנו מטוסי הטייסת לתקיפת יעדים ב[[עזה]], [[אל עריש]], [[ג'בל ליבני]], [[קוסיימה]] ו[[אום כתף]]. גיחות נוספות הופנו לאזור ירושלים, עם תחילת [[הקרב על ירושלים במלחמת ששת הימים|המערכה]] באזור זה. במבצעים אלה נהרגו ארבעה טייסים.{{ביאורהערה|הטייסים שנהרגו הין [[רב סרן]] {{נזכור את כולם|45725|ארנון לבנת}}, [[סגן]] {{נזכור את כולם|90264|מתי בירנבוים}}, שניהם בתקיפות באזור אל עריש; רב סרן {{נזכור את כולם|94763|רפאל אלישע}}, במהלך [[קרב אום-כתף]]; וסרן [[שבתאי בן-אהרון]], באזור [[מעלה אדומים]]. בן אהרון הצליח לנטוש את מטוסו ולצנוח בשלום, אך נרצח על הקרקע על ידי חיילים ירדניים.{{הערה|שם=דני}}}}
 
ביום השני למלחמה התרחקה חזית הלחימה המצרית אל תוך [[סיני]] ויצאה מטווח הפעילות של מטוסי הפוגה ועל כן החל מהיום השני הופנתה הטייסת לסייע בחזית [[ירדן|הירדנית]]. לאור העובדה שמטוסים רבים נפגעו ביום הראשון מאש מ[[נשק קל]] הוחלט על תקיפות מגובה רב יותר. במהלך התקיפות ביום זה תקפה הטייסת בעיקר כוחות שריון ירדניים, בין השאר בציר [[ירושלים]] - [[יריחו]] ובצפון מערב [[השומרון]]. ביום זה נהרג טייס אחד ליד [[מנזר מאר אליאס]], מדרום לירושלים.{{ביאורהערה|הטייס שנהרג היה סגן {{נזכור את כולם|90401|דן גבעון}}. הגבעה שלידה נהרג נקראה [[גבעת המטוס]], לזכרו.}} גם ביום השלישי תקפה הטייסת כוחות שריון בחזית הירדנית, ביניהם כוחות של [[דיוויזיה|דיוויזיית שריון]] [[צבא עיראק|עיראקית]] שהגיעה ממזרח לסיוע.{{הערה|שם=דני}}
 
היקף פעילותה של הטייסת הצטמצם בימים השלישי והרביעי של המלחמה, בשל יכולתו של חיל האוויר להפנות מספר רב יותר של מטוסים למשימות אלו. ואולם, בלחצם של מפקד בסיס חצרים, [[אלוף משנה]] [[ג'ו אלון]], ומפקד הטייסת, רב סרן [[אריה בן-אור]], הועברה הטייסת ביומה החמישי של המלחמה לבסיס [[רמת דוד]], כדי שתוכל לצאת לגיחות סיוע לכוחות הקרקע בחזית הסורית. ואולם, בגיחה הראשונה הופל מטוסו של מפקד הטייסת, והגיחה הופסקה. בסך הכל איבדה הטייסת במלחמה שישה מטוסים וטייסים. שני טייסים זכו ב[[עיטורי צה"ל|ציונים לשבח]], שהומרו מאוחר יותר ל[[עיטור העוז]]: מפקד הטייסת, אריה בן אור{{הערה|{{אתר הגבורה|4491|עיטור העוז של אריה בן-אור}}}} וסרן יעקב מורגן.{{הערה|{{אתר הגבורה|4514|עיטור העוז של יעקב מורגן}}}} שיעור האבידות הגדול יחסית לגודל הטייסת, יחד עם היעדר [[כיסא מפלט]] במטוסי הפוגה מגיסטר ומהירותם האיטית, הוביל להפסקת השימוש המבצעי במטוסים אלה, והטייסת נסגרה לאחר המלחמה.{{הערה|שם=דניש|דני שלום, 50 שנות עליונות אווירית, עמ' 125.}}
 
===הצוקית===
ב[[שנות ה-70 של המאה ה-20]] בחן חיל האוויר אפשרויות להחלפת מטוסי הפוגה שהחלו להתיישן. הבחינה העלתה ששדרוג המטוסים יהיה הפתרון הטוב ביותר. במסגרת השדרוג הוחלפו מנועי המטוס למנועי מרבורה VI חזקים יותר והותקנה מערכת התנעה אוטומטית למנועים. כדי לדמות את תא הטייס לתאי הטיסה של המטוסים החדשים מתוצרת ארצות הברית שנקלטו בחיל נעשו שיפורים רבים בתאי החניך והמדריך כולל מערכת לבימוי תקלות המופעלת מתא המדריך, החלפת כיסאות הטייסים והחלפת מערכות שונות. בסך הכל בוצעו במטוסים כ-300 שינויים חדשים. השדרוג נעשה על ידי התעשייה האווירית, שזכתה ב[[פרס קפלן]] על ביצועו המוצלח. המטוס החדש נקרא "צוקית", וטיסת הבכורה נערכה בספטמבר [[1980]]. המטוס הראשון נמסר לחיל האוויר ב[[1981]], והאחרון בנובמבר [[1986]].{{הערה|על פי [http://www.fisher.org.il/DigitalLibrary/Moreshet/HADRACHA.pdf בית הספר לטיסה, דף מורשת מס' 49]. מאוחזר באתר [http://www.fisherlibrary.org.il/Page.asp?CatID=2640 הספרייה הדיגטאלית להיסטוריה ומורשת חיל האוויר].}} התעשייה האווירית הציעה למדינות זרות לייצוא שכונה AMIT, אך לא התקבלו הזמנות.{{הערה|דני שלום, "מטוסי חיל האוויר, מהטייגר מות' עד הסופה", עמ' 73.}}