מדינה יהודית ודמוקרטית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Mateo (שיחה | תרומות)
Mateo (שיחה | תרומות)
שורה 11:
בעקבות חקיקת חוקי היסוד והפיכת ההגדרה לרשמית, התעוררה ב-[[1994]] השאלה האם [[ממשלת ישראל]] רשאית להגביל ייבוא [[בשר (מזון)|בשר]] לא-[[כשרות|כשר]] למרות חוק יסוד: חופש העיסוק. תחילה פסק בג"ץ שהממשלה אינה רשאית להגביל את ייבוא הבשר, אולם לאחר שהכנסת ערכה תיקונים בחוק היסוד, התקבלה ההגבלה. במשך הזמן התעוררו סוגיות נוספות תחת השאלה מהי הדרך הראויה ביותר לתווך בין אופיה היהודי והדמוקרטי של המדינה. למשל בסוגיית החכרת אדמות לאום, האם מותר למדינה יהודית להגבילן ליהודים בלבד, באזורים מסוימים בארץ, באופן שלא יסתור את היותה מדינה דמוקרטית?
 
מפאת ריבוי המחלוקות במדינת ישראל, וחוסר היכולת להגיע להסכמה לגבי הגדרתו של המושג "מדינה יהודית", התפתחו גישות רבות לגבי אופיה של מדינת ישראל. עם הגישות הקיימות באשר להגדרת מדינת ישראל כמדינה יהודית נמנות: "[[מדינת הלכה]]", "מדינה [[ציונות דתית|דתית-לאומית]]", "[[יהדות כתרבות|מדינת לאום תרבותית|יהדות כתרבות]]", "[[מדינת העם היהודי]]", "[[מדינת לאום יהודית]]" ו"[[מדינת כלל אזרחיה]]". הגדרת המדינה היא, נכון להווה, עירוב בין הגישות השונות, כאשר ניתנת אפשרות לכל אזרח במדינה לפרש את המושג לפי מידת השגתו.
 
==ביטוי הלאום היהודי==