מעבד – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏מושגים בסיסיים במיקרו-מעבדים: בהסבר של "צינור עיבוד נתונים" ישנו הזכר לפעולות למחזור שעון ולכן עדיף שהערך ההוא יהיה לפניו
מאין תקציר עריכה
שורה 65:
ב[[העשור הראשון של המאה ה-21|עשור הראשון של המאה ה-21]], לאחר שהתברר כי קיימת בעיה פיזיקלית להאיץ את מהירות המעבד מעבר למה שהושג, החלה מגמה בקרב היצרנים לחבר מספר מעבדים על [[מעגל משולב|שבב]] אחד. מעבדים אלו (אשר בתצורה זו מכונים לעתים גם "ליבות"), פועלים במקביל, תוך שימוש בטכניקות של [[עיבוד מקבילי]] ולעתים אף תוך שיתוף משאבים, כגון [[זיכרון מטמון]], זה עם זה, ומעצימים בכך את היכולות החישוביות של המחשב.
 
בתחילה הופיעו מעבדים עם שתי ליבות. ביוני 2005 הכריזה חברת [[AMD]] על מעבדי 64 ביט כפולי ליבה למחשבים שולחניים. באוקטובר 2005 הכריזה חברת "[[אינטל]]" על מעבדים דו-ליבתיים לשרתים. עם שיווק ה"[[פלייסטיישן 3]]" של חברת "[[סוני]]" בנובמבר 2006, חדרה מגמה זו לשוק קונסולות המשחקים, עם מעבד שבעהשבע ליבות עוצמתי של חברת "[[IBM]]" שהותקן בקונסולה זו. בתחילת [[2008]] התפשטה מגמה זו גם למעבדים זעירים ל[[מחשב כף יד|מחשבי כף יד]] ו[[טלפון סלולרי|טלפונים סלולריים]], כאשר "אינטל" הכריזה על מעבד "[[Intel Atom|Atom]]". ברבע הראשון של שנת 2008 כבר ניתן היה לרכוש מחשבים אישיים שמותקנים עליהם מעבדים מרובעי ליבות, ובהמשך מעבד בעל 4 ליבות כבר הפך לסטנדרט ובשוק החלו להופיע גם מעבדים משושי ואף מתומני ליבות.
 
מעבדים מרובי ליבות אינם יכולים להריץ מספר [[תהליך (מדעי המחשב)|תהליכים]], הקשורים לאותו יישום, במקביל בליבות שונות, ללא תכנון מראש על ידי המתכנת. הם כן יכולים לעבוד על שני יישומים במקביל על ידי הפרדת תהליכי הזיכרון שלהם, דבר המסייע בעיקר לתהליכים במחשב שאינם זקוקים לתהליכים נוספים (אשר מורכבים ומתעכבים) וחוסך את זמן ההמתנה לתהליך שמתעכב, ובכך מתקבל ליישום זמן תגובה טוב יותר. רוב ה[[תוכנה|יישומים]] הקיימים כיום אינם מנצלים עדיין יתרון זה, אך [[מערכת הפעלה|מערכות ההפעלה]] המודרניות דוגמת [[לינוקס]], [[חלונות]] ו[[מקינטוש]] מנצלות ריבוי ליבות כדי להריץ מספר יישומים במקביל. בהיעדר ריבוי ליבות, נאלצות מערכות ההפעלה לחלק את זמן המעבד בין כל היישומים, כדי לתת למשתמש תחושה של פעולה במקביל.