עיר חכמה – הבדלי גרסאות

'''עיר חכמה '''היא חלק מחזון [[תכנון ערים ואזורים]] הכולל שילוב בין [[טכנולוגיות מידע ותקשורת]] ופתרונות [[האינטרנט של הדברים]] באופן [[אבטחת מערכות מידע|מאובטח]] במטרה לנהל את נכסי העיר ובכללם: מערכות מידע מקומיות, [[בית ספר|בתי ספר]], [[ספרייה|ספריות]], מערכות תחבורה, [[בית חולים|בתי חולים]], [[תחנת כוח|תחנות כוח]], תשתיות הולכת מים, [[אשפה]], אכיפת חוק ושירותים קהילתיים אחרים. המטרה בבניית עיר חכמה היא לשפר את [[איכות חיים|איכות החיים]] על ידי ניצול הטכנולוגיה כך  שהיא תגביר את היעילות של השירותים המסופקים ותיתן מענה לצרכילצורכי התושבים. ערים חכמות מאפשרות לגורמים עירוניים יצירת אינטרקציה ישירה עם הקהילה ו[[תשתית|תשתיות]] עירוניות, לפקח על הנעשה בעיר ולבחון כיצד ניתן לשפר את איכות החיים. המידע נאסף בזמן אמת באמצעות מערך חיישנים ומהתושבים, ואז מעובד ומנותח, זהו המפתח למעקב אחר חוסר יעילות.

שינויים טכנולוגיים, כלכליים וסביבתיים משמעותיים יצרו עניין בערים חכמות, כולל [[שינוי אקלים|שינוי האקלים]], כלכלה מתחדשת, מעבר לקמעונאות מקוונת, בידור מקוון, הזדקנות אוכלוסייה, גידול באוכלוסייה עירונית ולחצים על כספי הציבור. [[האיחוד האירופי]] הקדיש מאמצים לאסטרטגיה להשגת [[פרוור (תהליך)|צמיחה עירונית]] "חכמה" למטרופולין באזורי הערים. האיחוד האירופי פיתח מגוון תוכניות תחת "האג'נדה של אירופה הדיגיטלית". ב-2010, ניתן דגש על חיזוק חדשנות, השקעה בשירותי עיר חכמה לצורך שיפור השירותים הציבוריים ואיכות החיים. Arup מעריכים כי [[שוק (כלכלה)|השוק העולמי]] לשירותים עירוניים חכמים יגלגל כ-400 מיליארד דולר לשנה עד 2020. דוגמאות של טכנולוגיות עיר חכמה יושמו ב[[Smart city#Milton Keynes|מילטוןבמילטון קיינס]], [[סאות'המפטון]], [[Smart city#Amsterdam|אמסטרדם]], [[Smart city#Barcelona|ברצלונה]] ו[[Smart city#Stockholmסטוקהולם|שטוקהולם]].

ריכוז חשוב של חברות טכנולוגייה העוסקות בפיתוח ערים חכמות קיים ב[[ישראל]], כאשר  [[תל אביב-יפו|תל-אביב,]] קיבלה את פרס העיר החכמה העולמי ב-2014. חברות ישראליות מיישמות פתרונות עיר חכמה ברחבי העולם.