הקרבות על רכס "חמוטל" במלחמת יום הכיפורים – הבדלי גרסאות

[[קובץ:HVחמוטל.JPG|שמאל|ממוזער|300px|טנק של חטיבה 421 על "חמוטל" (9 באוקטובר 1973)]]י

גבעת '''"חמוטל"''', בערבית: אבו וקפה (חלקה המערבי) וכת'יב עיפן (חלקה המזרחי),{{הערה|שם=פוטון|1=עודד מגידו, [http://www.mh-stage.com/?p=550 המערכה על פתחת ציר החת”מ “פוטון” – קרבות “חמוטל” וצפון “מכשיר” במסגרת קרבות הבלימה במלחמת יום הכיפורים 8.10.73 – 10.10.73, '''פרק א''''], באתר "במה להיסטוריה צבאית", 9 בפברואר 2014}}{{הערה|שם=וקסלר84|1=ישי וקסלר, יהודה טל, "גדוד 198 במלחמת יום הכיפורים", משרד ייייהב
הביטחון והוצאת מודן, עמ' 84}} היה שם קוד של [[צה"ל]] ב[[מפת סיריוס]] לרכס חולי באורך של כ-5 ק"מ וברוחב של כ-1 ק"מ,{{הערה|שם=איילה25|1=[http://www.421.co.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/kol_tahanot_ayala.pdf כל תחנות "איילה"], גדוד 257 במלחמת יום-הכיפורים, באתר [[חטיבה 421]], עמ' 26-25}} הנמצא במערב [[חצי האי סיני]], מערבית ל[[טסה (מחנה)|מחנה טסה]], כ-14 ק"מ ממזרח ל[[תעלת סואץ]]. רכס זה עמד במוקד של קרבות רבים במהלך [[מלחמת יום הכיפורים]]. הקרבות בין צה"ל ל[[הצבא המצרי|צבא המצרי]] על "חמוטל" נמשכו כמעט מתחילת המערכה בסיני ועד קרוב לסיומה. המצרים, שהצליחו להשתלט על הרכס ב-8 באוקטובר, נאחזו בעמדותיהם והצליחו לשמור על אחיזתם בחלק המערבי של "חמוטל" עד כניסת [[החלטה 340 של מועצת הביטחון של האו"ם|הפסקת האש לתוקף, ב-25 באוקטובר עעעעחלל
1973]]. קיימת טענה הגורסת כי מרכז מערך ההגנה המצרי באזור זה היה באזור פתחת ציר "פוטון" (שם במפת קוד סיריוס) שמדרום ל"חמוטל", וכי רק בחלקו המערבי של רכס "חמוטל" היה מגנן מצרי ששימש כאגפו הצפוני של קו ההגנה המצרי הראשי באזור.{{הערה|שם=פוטון}}