ישי שור – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
המילה משפיל מיותרת ולא אנציקלופדית. עוניו כשל אחרים.
שורה 27:
שור, שדיבר [[גרמנית]] שוטפת, ראה עצמו כגרמני יותר מאשר כיהודי. זוהי כנראה הסיבה לכך שדחה את ההצעות שהונחו בפניו, ב[[1934]], לעקור ל[[ארצות הברית]] או ל[[בריטניה]]. זמן מה אחרי יום הולדתו השישים של שור, ב-1935, הוא סיפר ל[[מנחם שיפר]], שעבד אתו, שהיחיד מכל המרצים שהיה חביב אליו הוא צעיר בשם [[הלמוט גרונסקי]], שהיה אז בשנות העשרים לחייו. על כך כתב שיפר: "שנים מספר אחרי המלחמה, כשסיפרתי לגרונסקי על הערתו של שור, הוא פרץ בבכי. 'אתה יודע מה עשיתי? שלחתי לו גלוית ברכה ליום הולדתו. הערצתי אותו כל-כך, והבעתי את הכבוד שחשתי לו באותו כרטיס. כמה בודד הוא היה, אם הוא זוכר דבר פעוט כל-כך'". באותה שנה סולק שור באופן סופי ממשרתו.
 
ב-[[29 במרץ]] [[1938]] הוסיף ביברבך בשולי מסמך של האקדמיה הפרוסית, שעליו חתם שור - "אני מופתע לגלות שיהודים עדיין חברים בוועדות האקדמיה". שבוע אחר-כך התפטר שור מכל חברויותיו בוועדות, ובסוף אותה שנה סולק מן האקדמיה. בשנת [[1939]] עלה ל[[ארץ ישראל]], ושנותיווחי האחרונותבעוני עברובשנותיו עליוהאחרונות בתל אביב, בעוני משפיל, אחרי שמכר את ספרי המתמטיקה האהובים עבור דמי מחיה. הוא מת ביום הולדתו ה-66; קבור ב[[בית העלמין טרומפלדור]] בתל אביב לצד אשתו רגינה{{הערה|[http://www.kadisha.biz/ShowItem.aspx?levelId=59689&template=18&ID=343586]}}.
 
== עבודתו המדעית ==